289
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 67. כי ע"י שעה"נ נמשך בחי" אנכי (מי שאנכי) כמבואר בלקו"ת שם.
- 2. שייכות יום החמשים לעומר למיית (אף שעצרת פעמים בה' כוי (רייה ו ב), מרומז (ככל הענינים שבפנימיות התורה) גם בגליא דתורה : עצרת יום שניתנה בו תורה (פסחים סח, ב. ועד"ו בירושי רייה פיד ה"ח). וכמו שהוכיח בדברי גחמיי השלמת שו"ע אדמוה*ז סי' תקפא בקו"א. (אלא שבאיזה פרטים מוכח בשו"ע אדמוה"ז דלא כהדברי נתמ", כדלהלן בהערה 10, 12),
- 8. עוד יש לפרש (ועפי"ז תומתק פשטות לשון הכתוב תספרו חמשים יוםו שמשמעותו שעבודת הספירה קאי גם על שער החמשים) -- כי כמה בחעות בשער החמשים ואותה הבחינה שהיא למעלה מהשגת אדם זה ואצלו היא בחי' שער החמישיםו לגבי אדם נעלה יותר, היא בכלל המ"ט שערים, ושער הגו"ן שלו היא בחינה נעלית יותר. ובהיות שהאדם צריך תמיד להעלות בעבודתו, נצטועו ,תספרו חמשים *ום"י שגמר ספירת המיט שערים שבערכו יפעול עליו שיתחיל לספור מ"ט שערים נעלים יותר, אותה הבחינה שהיתה אצלו בגדר שער הנו"ן שלמעלה מהשגה, עכשיו תהיי אצלו בגדר ספירה. (משיחת ש"פ בחוקותי תשכיב, ע"פ תורת הבעש"ט -- בתולדות פ' דברים).
- 6. סתצ"ד, ס"א.
- 0. דהלכה כרבנן. ודלא כמ"ש בדברי נחמי' שם. (ומה שהוכיח שם ממ"ש בסימן ת"ל שישראל יצאו ממצרים בה' בשבת, הרי רבינו הזקן בסימן תצד כתב להדיאו שגם לדעת רבנן היתה יצי"ימ בה' בשבת וניסן ואייר דשנה ההיא היו שניהם מלאים. (ועיין במחה"ש (סימן תצד) שהוכיח מלשון הש"ס : ,הא מני ר"י היא (ולא אמר אלא), שהברייתא דיצי"מ היי בה' בשבת אתיא גם לרבנן)).
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך א לקו"ש ח"ז ע' 289
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.