278
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מזה מובן, אשר ההשתדלות בחיזוק וביסוס השכונות שבהם דרים אחב"י, בכדי שישבו בהם לבטח
-- נוסף על החיוב בזה ע"פ ד -- היא מקרבת וממהרת את היעוד ,וישבתם לבטח בארצכם גו' ושכבתם ואין מחריד".
ועוד נקודה בזה: בתי כנסיות ובתי מדרשות הם ה,מקדש מעט", שבהם שוכן הקב"ה -- ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ועד"ז הוא בנוגע לבתי בנ"י בכלל, שהרי בהם לומדים תורה ומקיימים מצות -- והרי אפילו פושעי ישראל מלאים מצות כרמון -- שבתים אלו הם ד' אמותיו של הקב"ה בעולמו.
ובמילא, כאשר יהודים בורחים ח"ו ממקומות מושבותיהם ומוסרים אותם לאינם יהודים, להבדיל -- ועאכו"כ, כשהבריחה מביאה ח'ו גם למכירת או סגירת כו"כ בתי כנסיות וכתי מדרשות -- הרי עִי*ז מגרשים כביכול את הקב"ה מנחלתו. ולאידך גיסא: ע'י הרחבת השכונות של בנ"י, ,כובשיםי עוד שטח בעולם לבעלותו ושלטונו של הקב"ה.
ומזה מובן גודל האחריות והזכות בביסוס השכונות -- ואין הדבר תלוי אלא בהשתדלות של כאו"א. וכמו שראו במוחש, שכל אלו שהשתדלו בזה במרץ הדרוש, הצליחו בזה במאד, ועד -- באופן דלמעלה מן הטבע.
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט'א): על כל אחד ואחד לעשות חשבון צדק בנפשו אם עשה בזה עד עכשיו כפי הדרוש -- וחרי ידע אינש בנפשי', אשר ע'כ צריך לתקן ולהשלים גם מה שהחסיר עד עכשיו -- ובנוגע לתשובה הרי אמרו:י שצריכה להיות באופן ד,כפלים לתושי' *.
(משיחת אחש*פ תשל*ב)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.