269
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
-- להאמין בשם, שלא להאמין בזולתו, לייחדו, לאהבה אותו, ליראה אותו, שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיגים -- ,שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפילו רגע בכל ימיו", שמצוות אלו הם באנשים ונשים בשוה.
ויהי רצון, שבקרוב נראה בגלוי אשר ,ופסח ה'":י שתרגומו ,ויחוס ה'', -- ,ויחוס" מל' חמלה:י, שהקב"ה יחוס ברחמיו המרובים על עמו ישראל בכלל ועל כאו"א מישראל בפרט
וכמ"ש במדרש תהלים מזמור שבעים ,אמר הקב"ה . . . הבן יקיר לי אפרים גו'", ובסיום כתוב זה -- רחם ארחמנו נאם ה', שרחמיו של הקב"ה יומשכו בגלוי בעולם הדיבור -- נאם ה':י
ועד -- כסיום הענין שםיי לגאולה ממש, למטה מעשרה טפחים, ובקרוב ממש. (משיחת י"א ניסן, תשל"א)
אשר ,עביר לי' מידי דתיהוי ליי חיותא" (מכות י, א) -- ב"ה גם בנוגץ לשש מצות אלו, אשר קיומם -- כולל גם לימוד החלק בתורה (ולהעיר ממכות (שם) שדברי תורה בכלל -- קולטין) המביא לקיומם -- מציל מכל הענינים הבלתי רצויים, ומביא לגאולה האמיתית והשלימה, כי ע"י ביטול הסיבה (,חטאינו") מתבטל גם המסובב (;גלינו").
1) בא יב, כב
2) ראה גם רשיי שם. ובתיב"ע : ויגין.
3( תו"א מקץ (לו, ד) : וכך האדם ע"י עסקו בתורה כו' נתקיים בו ועייי כוי נאם ה/
4) ירמי" לא (יט. כב).
שביעי של פסת
8 ענינו של כל דבר מתבטא בעיקר -- ובהבלטה ובהדגשה -- בסיומו וחותמו, וכמרז"ל י הכל הולך אחרי החתום. ומזה מובן, שכללות הענין דהגה'פ -- ענין יציאת מצרים, מתבטא בהדגשה ובהבלטה ,מיוחדת בימים האחרונים דפסח, שהם הסיום והחותם של ימי הפסח.
והנה הגם שבימים האחרונים גופא, הסיום שבהם הוא יום האחרן של פסח -- הרי ראשיתם ועיקרם הוא יום השביעי של פסח: (שהרי אחש"פ
הערות
- 1. ברכות יב, א.
- 2. בכ"מ מבואר שאחש"פ געלה יותר משש"פ. אבל פשוט שיש מעלה גם בשש"פ (כבפנים) -- והרי בעת החג -- מודגשת ופועלת וגוברת מעלת חג זה דוקא (ולכן מצינו בדא"ח שבדרושי חה"פ -- מדובר במעלת הה"פ לגבי שאר הין"ט, בתה"פ עצמו -- בדרושי הסדר -- מדובר במעלת לילה זה לגבי שאר ימי הפסח וכו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.