266

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אלא שאח"כ גרם החטא ונתגשמו הם והעולם, ועל ידי העבודה עתח, חוזרים ומבררים ומזככים, עד שבימות המשיח יוגמר הבירור ויזדכך גשמיות הגוף והעולם ונגלה כבוד הוי'.

בברכת חג הפסח כשר ושמח

גב ב. כתוב המכתב לחה"פ הבע"ל אבל תוכנו -- בכל עת זמנו הוא.

חול המועד פסת

בקשר לקביעות של ימי חוה"מ פסה דשנה זו (תשל"א) -- שבאין בהמשך אחד שאין יום השבת מפסיק ביניהם (כי יום הראשון (והאחרון) של חג חל להיות בשבת) -- ישנה הוראה מיוחדת בעבודת ה' של כאו"א בימים אלה :

דהנה אדמו"ר הזקן פוסק בשלחנוי, דמי ש,אינו יכול לעסוק תמיד בתורה חייב לקבוע לו עתים לת"ת ביום ובלילה כפי כחו ויכלתו וכו' וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש אבל אם מלאכתו נעשית ע"י אחרים וכו? חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש" -- וזה שייך לכאו"א דהרי ,כל איש מישראל חייב בת"ת בין עני בין עשיר, וכו" " :.

והנה כשם שבימות החול, הרי חיוב זה של לעסוק בתורה יומם ולילה ממש אינו מוטל על אלה שהם מתפרנסים ממעשה ידיהם כג'ל -- עד"ז הוא ביחס ליו"ט: דמכיון שהוא ,חציו לכם"י, הרי בחלקו זה שניתן ,לכם" פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה; וכן גם ביום השבת הלא מצינו ש,מאחרין לבוא לביהכנ"ס" משום המצוה שיש בו ,לענגו וכו'"*+, דהיינו שבזמן ההוא הותר החיוב תמידי של לימוד התורה [ולהעיר גם בנוגע ליום השבת כולו, ממאמר רז"לי בקושי התירו לדבר ד"ת בשבת].

הערות

  1. 1. אלא שאחר כך: תניא ספל"ו.
  2. 1. הל' ת"ת פ"ג הל' ר-ה, מהרמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ח. יו"ד סיי רמייו סייא ואה ריטב"א על הרי"ף נדרים ח, א, מ"א סי" קנו סק"ב ושו"ע אדמוה"ז שם ס"א,
  3. 2. שם ס" קנ"ה סע" א' מהרמב"ם שם,
  4. 3. פסחים סח, ב. ביצה טו, ב. רמבים הל' יויט פייו היייט.
  5. 4. או"ח ר"ס רפ"א.
  6. 5. ראה ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג, ובספר היראה לר"י אות שי"ט. הובא ונתבאר בתו"א קיג, א. לקו"ת צו יא, ד. סידור אדמוה"ז רצו, ד. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.