263
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוא ,עניא" [וכמובן גם בפשטות., שמזונו יי של האדם במשך כל ימי הפסח יי הוא ,לחמא עניא"יי], הנה הרגש זה מאפשר לצאת מכל המצרים וההגבלות, ובכללם -- הגבלת הומן, ויכול איבערלעבן עכשיו הענין דיצי"מ (אף שה" לפני כמה אלפים שנים) באופן של ,הא" ממש.:
וזוהי גם השייכות של ,הא לחמא עניא.. בארעא דמצרים" ל,כל דכפין כו'* -- כי גם ההכרזה ,כל דכפין כו'" באה ע"י ,יציאת" האדם ממציאותו (כנג"ל סעיף ה') ההרגש ד,לחמא עניא".
זה ע"פ בל הנ"ל מובנת גם השייכות של סיום הפיסקא ,השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל . . בני חורין" להתחלתה:
ענינה של ארץ ישראל היא כמ"ש יי ,ארץ אשר ה"א דורש אותה תמיד עיני ה"א בה גו' ", ולכן ע"י העבודה ד,הא לחמא עניא" דוקא באים לבחי' ,ארעא דישראל", כי כל זמן שהאדם הוא ,מציאות" עדיין. אפילו כשהוא מציאות דקדושה -- הרי ,אין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו ית'*. ורק כאשר הוא בטל במציאות -- ,לחמא עניא", אז דוקא יש בו ,השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה" -- ,ארעא דישראל".
ואותו הדבר הוא גם בנוגע ל;לשנה הבאה בני חורין": ,כל סדר השתלשלות נקרא בשם מצרים, בחי' מיצר וגבול", ובבחינה זו שיכול להיות בית עבדים"". משא"כ ע"י העבודה של ,הא כו' בארעא דמצרים" -- שהענין דיצי'"מ הוא אצלו באופן של ,הא", (שהוא היציאה מהמצרים וההגבלות שבנפשו, כנ"ל), הנה עי"ז מגיע הוא גם לבחי' האור שלמעלה מהמצרים וההגבלות שלמעלה -- ונעשה ,בן חורין".
הערות
- 1. (משיחת יום שני דחגה"פ תשל"ב)
- 8. ואף שאוכלין גם שאר דברים -- הרי רק בלחם נאמר (תהלים קד טו) ,לבב אנוש יסעד". שזהו גם הטעם למה ש,כל דבר מאכל קרוי לחם" (רש"י ויצא לאו גד) -- בי הוא העיקר.
- 9. ולכן מקשרים הענין ד,הא" (שבנוגץ ליציימ) עַם המצה הוקא ולא עם המרור -- אף שמרור מורה יותר לעבדות ועניות (גם מהעניות שבפרוסה -- כדמוכח גם מזה ש,צריך להסב בשעת אכילת כזית שמברך עליו על אכילת מצה" [והיינו הפרוסה -- ראה שו"ע אדה"ז סתע"ה ס"ד וה'] לפי שהוא ,זכר לגאולה ולחירות" (שם סתע"ב סייד). משא"כ ,מרור א"צ הסיבה" לפי ,שהוא זכר לעבדות" (פסחים <ח, א. ורשב"ם שם)) -- כי דוקא מצה הוא מזונו של אדם משא"כ המרור וכו'.
- 20. שהרי גם מצה בכלל (לא רק הפרוסה) נקראת בכללות ,לחם עוני".
- 1. עקב יא,כע.
- 2. תגיא פ"ו. וראה שם פי"ט.
- 3. תו"א עא, ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.