257

ובפסח -- הלוים. וזה מתאים לענין המצוה, אשר נטילת הלולב שהיא מצוה שבגופו וכאו"א נוטל, ולכן על כאו"א לומר את ההלל, משא"כ בשחיטת הפסת דאינו שוחט אלא אחד (קדושין מא, ב) בשליחות, לכן גם אמירת ההלל היא ע"י הלוים שהם נתונים נתונים מבנ"י. (וצע"ק במ"ש בס' מעשה נסים להר"א מימון סימן א' הובא בפי' סהמ"צ להרס"ג להרב פערלא מ"ע נט7ס) -- ופשוט שאין רצוני לקשר זה לפלוגתא אם כהני שלוחי דרחמנא וכו" -

הערה דרך אגב: אליבי' דמ"ד הנ"ל דאפשר ישראל שוחטין כו" -- הרי מי שלא נזדמן לו לולב עד לאחר התפלה צ"ל הלל עוה"פ !

שו"ת צפנת פענח ח"ב וס' חוקת הפסח אין תח"י.

ולהעיר מתיאור סדר ק"פ המובא בסדה"ד (שנת ב"א תתקל"ה) שכותב שהכהנים אמרו את ההלל. ובנוסח סיפור זה שבסי' יעבץ שגם בעל הקרבן אמרו. והס' שבט יודא, שממנו העתיקו הנ"ל, אין תח"י להשוות.

בענין ב' תבשילין בזה"ב

מקפיד* עלי על שחשדתיו שלא עיין במשנה ובירושי, אבל מה אעשה וז'יל במכתבו הראשון: ,פשוט שניתקנו אחר החורבן . . ובירוש' אין שום משמעות שגם בזה"ב לקחו ב' תבשילין וא"א שתהי' משמעות כזאת". ובמכ' השני גם הוא עצמו כותב: משם (הירוש'**) משמע שבזה"ב .. הביאו ב' תבשילים. -- ולא עוד אלא שגם במכ' השני, לא ידעתי מה אדון בכגון זה. כי לאחר דשקו"ט במכ' במה שבירוש' הביאו הברייתא תני ובגבולין צריכין ב' תבשילין, מסיק ,ונראה שזהו שהוסיפו כפירוש על המשנה. שהמשנה עוסקת רק בזמה"ז, ולכן אמרו תני שגם בגבולין כו'",

בה בשעה שהברייתא בירוש' מובנת בפשיטות למעיין במשנה שם, כי בגירסת הירוש' במשנה לא הוזכר שם המנהג שצריך להביא ב' תבשילין, ולכן מודיעה הברייתא עד"ז. ולכן אין מקום לברייתא זו בבבלי. ולכן א'א לומר שכונת הברייתא היא לומר שגם בגבולין ולא רק בזמה"ז היו מביאין ב' תבשילין. דעדיין לא שמענו למנהג ב' תבשילין כל עיקר.

-- וראה בתוד"ה תירום בכורות כב, ב ועוד מחלוקת בין ש"ס בבלי וירושלמי בגירסות המשנה --

ואם יש להביא איזה ראי' מהברייתא לזמן אמירת המשנה ה"ז, אדרבה, שנאמרה המשנה -- וכן הברייתא -- בזה"ב, מדקאמר ובגבולין -- ולא הוסיף : ובזמן הזה בכ"מ. וראי' גמורה איננה, כי זמה"ז אתי במכש"כ מגבולין בזה"ב ולא הוצרך לפרטו. ופשוט.