248

. . . לקראת חג הפסח הממשמש ובא, הנני בזה לאחל לכת"ר שי שיחוג את החג בכשרות ובשמחה עם כל ב"ב שי ויזכו להשפיע על כל סביבתם להיות מעלין בקדש במסילה העולה בית אדל.

ובפרט בימי חג הפסח שאז היתה התחלת הגירות של עמנו, ובכל שנה ושנה במועדי השנה מתעוררים הענינים השייכים לזה, הנה בחג הפסח שהוא זמן חירותנו, חירות לא רק משעבוד גופני כ"א חירות מן היצח"ר וכוי, הנה המוסר השכל של היום הוא להוסיף אומץ והשתדלות בענינים אלה. אשר לכן מצה נקראת מיכלא דאסוותא (זח"ב קפג, ב) והיא מחזקת את האמונה כמש"כ שם דף מא, א,

מוסג"פ הקונטרס שהו"ל לחג הפסח; אשר בטח יענין את כת"ר שי

ויש להעיר במה שהעתקתי בהקדמתי* בענין אכילת מצה שבימי תג הפסח הגוף ניזון ממאכל המחזק את האמונה באלקות, ולהעיר לזה אשר גם קרבן פסח מחולק משאר הקרבנות דמעקרי לאכילה קאתי -- לאכילת בעלים דוקא ולא אכילת מזבח וכהנים. בברכת חג כשר ושמח

₪ לקונטרס צא (בסה"מ תשי"א). המו"ל.

0 ב"ה, י"ג ניסן, ה'תשייד

. . . לקראת חג המצות הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה לאחל לו ברכתי לחג כשר ושמח.

ומענינא דיומא :

אחת ההוראות דזמן חירותנו היא, אשר עם בני ישראל התחיל קיומו בתור עם -- בתנאים בלתי מתאימים לגמרי, והיו זקוקים לאמונה במדה היותר גדולה, ובמשך זמן קצר ראו במוחש אשר נתגשמה תקותם בה חיו באמונתם, וגדולה אמונה זו, שאותה אנו חוגגים בחג המצות, אשר הניעה עם שלם, זקנים נשים וטף בכלל, ועד כדי לצאת ממדינה שהיתה המשבירה בר לכל הארץ, מדינה בעלת תעשי' וסדר חיים מפותח ביותר לפי מצב תקופה ההיא ולצאת, כל' הכתוב, למדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב,

וכלשון נביאנו זכרתי לך חסד נעוריך -- לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

ובכל דור ובכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו יוצא ממצרים ועל ידי אמונתו חזקה באנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים יוצא לחירות מכל המצרים וההגבלות שמבפנים ושמבחוץ.