236

תורה: ,ומברכיך ברוך", ויתירה מזו* -- ,ואברכה מברכיך"* שהקב"ה (עצמו) יברך אותם *.

בכל זה, הרי מנהגן של ישראל (אשר מנהג ישראל תורה היא) לברך את המברך

[ובפרט אשר מכיון שאפשר להיות שישנם כאלו שאינם יודעים ש,כבר מילתייהו אמורה" -- הרי זה נוגע גם להענין ד,והייתם נקיים".

ונוסף לזה : ע'י שמברכים בדיבור, פועלים המשכת וגילוי הברכה. ויתירה מזו: עי"ז מוסיפים גם בהברכה ד,ואברכה מברכיך*" :],

הנה יתן השי"ת שיקויים בכל המברכים הבטחתו של הקב"ה .מברכיך ברוך", ויתירה מזו -- ,ואברכה מברכיך", שהקב"ה עצמו יברך אותם, ובברכתו של הקב"ה -- הרי * ,תוספתו מרובה (לא רק ,מן העיקר", אלא גם י) ,על העיקר".

ומכיון שהברכה ד,ואברכה מברכיך" היא מהקב'ה בעצמו:י (לא ע'י מלאכים ושלוחים), הרי פשוט שתומשך למטה מעשרה טפחים (שהרי אפילו בסדר השתלשלות ידוע הכלל שכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר. ומכ"ש כשההמשכה היא מהקב"ה עצמו שלמעלה מהשתל'), בענינים הרוחניים ובענינים הגשמיים, וברוחניות וגשמיות גם יחד' ובגשמיות ורוחניות גם יחד,

ועד לברכה העיקרית ,ואולך אתכם קוממיות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.

ב. המעלה ד,ואברכה מברכיך" (שהברכה באה מהקב"ה בעצמו) על ,מברכיך ברוך" (שברכה זו אפשר שתהי' גם ע"י מלאכים ושלוחים) -- היא דוגמת מעלת ,יום השמיני" על שבעת ימי המילואים שלפניו:

6 ועפ"ז מובן מה שבנוגע לבנ"י מובא (ברכות נה, א. סוטה לח, ב) הכתוב ,ואברכה מברכיך". משא"כ בנוגע לגוי (ירושלמי שם) -- הכתוב ,מברכיך ברוך".

ד) כמבואר בארוכה בשיחת ש"פ וישלח תשכ"ט (נדפס בלקוי"ש ח'"ה ע' 422 ואילך).

09 ההפרש שבין שני אופנים אלו -- ראה שיחה הנ"ל הערה 410