231

מלכתחילה לא יבוא לבחי' <זקנה" [וכלשון הצ"צ ,שלא יזדקנו כו ] -- הול"ל ,אל תביאני לעת זקנה", ולמה אומר ,אל תשליכני גו'**1?

והביאור בזה: האדם. וכן התורה שלומד, נמצאים תחת גדר הזמן -- (שינויים של) עבר הוה ועתיד. וממילא מובן: שמצד טבע הדברים א"א* אשר ,בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" (ומכ"ש -- ,חדשים" ממש.. ועל זה באה הבקשה ,אל תשליכני לעת זקנה", שהקב"ה לא ,ישליכנו" (ער זאָל אים ניט ,אונטערוואַרפן") -- ,לעת (לגדר הזמן, שמצד זה מביא ל)זקנה".

ב. וממשיך בפסוק ,ככלות כחי אל תעזבני". "וגם בזה -- ע"ד הנ"ל -- אינו מובן: גם כשהאדם הוא במלא תקפו וכחו, צריך הוא לעזר הקב"ה שלא יעזבנו, ולמה אומר ,ככלות כחי" אז דוקא ,אל תעזבני"?

ויובן זה בהקדים המבואר בלקו"ת' בפירוש הכתוב% כי אבי ואמל עזבוני והוי' יאספני, ש,אבי ואמי" קאי על בחי' אהבה הטבעית שבנפש [או על בחי' חו"ב שבנפש ]. ועל זה אומר ,כי אבי ואמי עזבוני והוי' יאספני", שגם כאשר ,אבי ואמי עזבוני" -- שנאבד בחי' אהבה הטבעית שבו [או שפגם בבחי' חו"'ב שבנפשו ], מ"מ ,והוי' יאספני" מצד שרש נשמתו שלמעלה.

ועפייז יש לבאר מ"ש ,ככלות כחי אל תעזבני", שגם כשכלה כח הנשמה המלובשת בגוף (אפילו ראשית הכחות -- ,אבי ואמי" הנ"ל), מ"מ .אל תעזבני" - ע"י שיתגלה בו שרש נשמתו שלמעלה.

ג. והנה ב' בחינות אלו -- בחי' ,אב ואם" ובחי' אוהו" -- ישנם גם באלקות. וכמ"ש בלקו"ת יי: כי אבי ואמי עזבוני היינו בחי' אב הרחמן ועכ"ז והוי' יאספני היינו בחי' אב הרחמים.

ויש לקשר ב' הפירושים:י:

כאשר בחי' ,אבי ואמי" שבנפשו היא אצלו בשלימות, אז די לו גם בבחי' ,אב הרחמן" -- הרחמים דהשתל', בחי' ,אבי ואמי" שלמעלה. אבל כאשר בחי' ,אבי ואמי" [בחי' ההשתל'] שבנפשו עזבוהו, הנה עי*ז נעזב הוא ח"ו גם מבחי' ;אבי ואמי" שלמעלה, ואז -- צריך:' הוא לבחי' הרחמים שלמעלה מהשתל'.

6 באוה"מ שם ,שאל ישליך העת לידי זקנה". אבל פירוש הפשוט ב,אל תשליכני" הוא שקאי על האזם, וראה הערה 3

6 ראה דיה וכל העם ש"ת פ"ה. ובכ"מ, ובשבת (פת, סע"ב) אשר פתיחת מענה מרע"ה שצ"ל מי"ת הוא למצרים יהדתם וכו'.

ד) שמע"צ פג;ו ב.

) תהלים כ יוד.

69) לקו"ת ש"ש סז, א. וראה לקו"ת שמע"צ (פט; ב שפירוש זה הוא (בכללות) כהפירוש שבלקו"ת שמע"צ פג, ב. ורק שהוא ;בעגין אחר קצת".

0) דרושי ר"ה סב, סעיד.

1) להעיר גם מדרך חיים ספי"ב. ע"ש.

2) וע"ד המבואר כאגה"ק סי" יו"ד.