225

לפנ'ז יי אלקי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ, שקאי על היצה"ר זי. ומבאר *', שהכח שיש לו להנצל מרשע מעול וחומץ, הוא לפי שממעי אמי אתה גזי, הנתינת כח (והשובע) דמשביעין אותו כו'.

וע'י כח זה, הנה לא רק שהוא בעצמו ניצל מהיצה"ר, אלא שהוא מראה דרך גם לאחרים, וכמו שממשיך בפסוק שלאחריו כמופת הייתי לרבים (וע"ד

פירוש הראב"ע שם). (משיחת א' דר"ח אייר תשל"ב)

6) פסוק ד.

7) לקו"ת צו (יב, ג).

8) ועוד ענין בזה : מכיון שמקודם גאמר ,אלקי פלטני גו'" (שמזה משמע שהצלתו מהיצה"ר הוא ע"י הכח שמלמעלה), הנה מבאר את"כ, שהכוונה ב;אלקי פלטניי הוא ענין ,אתה גוזי", השבועה שמשביעין אותו, והיינו שהנתינת כח מלמעלה היא באופן שמעוררת ומגבירה את כחות האדם, כג"ל בפנים.

כמופת הייתי לרבים ואתה וחסי עוז

ואיתא במדרש תהלים (באבער): כמופת הייתי לרבים כמה ניסים עשית לי במצרים בים ובמדבר. (וההוכחה לפירוש זה הוא, לפי שבהפסוקים שלאח"ז מדבר ע"ד זמן שלאחר זה. ומזה משמע שהכוונה ב,כמופת הייתי לרבים" (,הייתי" לשון עבר) הוא להניסים שהיו לפני הכניסה לא"י).

והנה הכוונה ב,(כמופת הייתי) לרבים" הוא לא רק לריבוי בכמות -- מצרים, ים ומדבר, אלא גם לריבוי סוגי ניסים. סוג הניסים שהיו בים הוא סוג נעלה יותר מסוג הניסים שהיו במצרים, וסוג הניסים שהיו במדבר הוא סוג נעלה יותר מסוג הניסים שהיו בים,

אותו הענין שאצל אחד הוא <;נס" שלמעלה מהטבע, לפי שהטבע שלו היא במיצר והגבלה ביותר, הנה אצל זה שהטבע שלו אינה במיצר והגבלה כ"כ, ענין זה הוא ,טבע", וה;נס" אצלו הו"ע שלמעלה גם מהטבע שלו. וכמרזיל י ,משה ניסן של ישראל... ומי הוא ניסו של משה הקב"ה" -- שלגבי ישראל, בחי' משה הוא נס, משא"כ לגבי משה, הרי הבחינה שלו העצמו הו"ע של ,טבע" שלו, וניסו של משה הוא הקב"ה.

[וע"ד הסיפור ע"ד: הבעש"ט כשהוצרך לפרנסה, דפק בחלונו של איש אחד ומיד הלך משם. וזה הי' אצלו הכלי לפרנסה (,בכל אשר תעשה"): בדרגת הבעש"ט, הנהגה כזו הו"ע של ,טבע". משא"כ בסתם אנשים, הרי זה ,נס"].