220

ועפ"ז מובן מה שגבי ,רשע" נאמר הלשון יד" וגבי ,מעול וחומץ" נאמר ,כף" -- בי כללות ענין הגזירות, ,יד". הוא להיותם מצירים. <רשע". ו,מעול וחומץ" -- ישמעאל ועשו, הם האופן של הגזירות -- ,כף".

ג. אך עדיין צריך להבין: (א) הרי ישנם כמה ענינים קשים ומדוע נקרא אדום בשם חומץ דוקא. (ב) הרי גם בני ישמעאל גוזרים גזירות קשותי וכדאיתא במדרשי רז"ל י, ומפני מה התואר חומץ הוא על אדום דוקא.

אך הענין הוא, דחומץ ע"ד הרגיל הוא חומץ יין וחומץ שכר יין שנחמץ. וזהו מה שהתואר חומץ הוא על אדום דוקא, כי אח עשו. ליעקב, ולכן הי צריך לעזור ליעקב, ועשה את ההיפך

[וכמ"ש בנבואת עובדי'* ,ואל תרא ביום אחיך גו'",. שטענה זו היא דוקא לעשו. משא"כ בני ישמעאל, גם כשמדברים ע"ד השייכות שלהם לישראל, נק'י רק בשם ,בני דודים" -- קורבה רחוקה ביותר מזו של אחים],

ולכן הוא דוגמת החומץ, שהי' ראוי להיות יין ונעשה חומץ.

דהנה יין מורה לא על טוב סתם כ"א על גודל הטוב, שלכן אמירת השירה -- שענינה הוא שמחה גדולה, מצד ריבוי הטוב -- הוא על היין דוקאי ובלשון החסידות הו"ע גילוי טוב הנעלם. דכמו שהיין עצמו הוא גילוי ההעלם, שבתחילה הי' טמון בענביו ואח"כ בא מן ההעלם לגילוי, כן גם פעולת היין הוא מה שהוא מגלה את טוב הנעלם.

ועד"ז בצד ההפכי --- בנוגע לחומץ: לא רק זה שהוא היפך הטוב סתם, כ"א -- שהוא קשה ביותר בזה. וכמובן ממ"ש במדרש זה גופא, שגזירות קשים (ביותר) הם דוגמת החומץ.

= וזהו מה שאדום נק' בשם חומץ -- כי מצד זה שהוא אחיו של יעקב חי ראוי שיטיב לישראל, ועד לידי ריבוי טוב -- דוגמת היין, ובפועל הוא גוזר גזירות על ישראל, ולא רק גזירות סתם אלא גזירות קשים כו'.

ד. והנה תחלת וראש המזמור (שכולל כל המזמור בדוגמת ה,ראש") הוא ,בך הוי' חסיתי", בך בעצמותך. ומצד זה ישנו הבטחה ברורה בנוגע לכל הענינים המנויים במזמור זה,

גם בנוגע לענינים התלויים בתפלה -- אשר דבר ברור הוא שישראל יתפללו כו' ויהי' ,הטה אלי אזנך והושיעני" י