216

מעצמותו ית'] -- כי ההשפעה כמו שהיא מצד עצמותו ית' (למעלה מהשתלי) היא באופן כללי, ובכדי שתתחלק ההשפעה לפרטים הוא ע"י שלוחי השפע כו'. ולכן בנוגע ל,תצילני ותפלטני" נאמר ,בצדקתך", ובנוגע ל,הושיעניי נאמר ,אזנך".

והנה אף שהישועה עצמה, מכיון שהיא בנוגע לענינים פרטים, היא באה ע'יי התפלה -- ,הטה אלי אזנך", מ"מ, מכיון שהענין ד,שומע קול תפלת עמו ישראל ברחמים" הו"ע כללי, וענינים הכללים הרי הם באים ,בצדקתך". שאין שייך בזה שום שינוי (וכמ"ש לפנ"ז ,בך ה' חסיתי (ולכן) אל אבושה לעולם"), הרי מזה מובן, שישנה הבטחה (ובאופן ד,לעולם", בלי שום שינוי) גם על ,הטה אלי אזנך והושיעני".

ג. והנה ענין זה שייך גם להעבודה ד,ימי שנותינו בהם שבעים שנה" שהיא עבודה בפרטי הכחות, ז' מדות כל מדה כמו שהיא כלולה מכל העשר כחות, שמזה באים אח"כ ל,ואם בגבורות שמונים שנה" והיינו שהעבודה הנ"ל היא באופן של התגברות, ועד שבאים ל,בן מאה כו' ", שהוא תכלית שלימות העבודה בכל העשר כחות, ובכל כח גופא -- בכל פרטיו (עשר כלול מעשר, תכלית השלימות דפרטי הכחות) -- ענין ,הושיעני", וגם יש בזה הענין ד,תצילני ותפלטני" (בחי' כלל ועיקר) וכידוע שמאה שנה קאי על בחי' כתרי

ועַ'י העבודה בב' עגינים אלו -- בחי' ,הושיעני" (העבודה בכחות הפרטים, כל העשר כחות כמו שהם כלולים מעשר) ובחי' ,תצילני ותפלטני" (העבודה בבחי' כללות הנפש שלמעלה מהתחלקות כחות פרטים) -- באים אח"כ למ"ש בקאפיטל ע"ב ,משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך" שקאי על

מלך המשיח *, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש. (משיחת יום ראשון דחגה"פ תשל"ב)

הי' לי לצור מעון לבוא תטיר צוית להושיעני גח

הנה ע"ד זה נאמר גם ב(תהלים) מזמור ל"א (פסוק ג'), אלא שכאן (במזמור ע"א) הוא בכמה שינויים. ומהם: א. במזמור ל"א נאמר הי' לי לצור מעח, וכאן נאמר הי' לי לצור מען. ב. במזמור זה מוסיף ,לבוא תמיך"י משא"כ במזמור ל"א. ג. ,הי' לי לצור מעוז" שבמזמור ל"א בא בהמשך למ"ש לפניז (בפסוק זה עצמו) הטה אלי אזנך מהרה הצילני, משא"כ ,הי' לי לצור מעון" שבמזמור זה בא בהמשך למ"ש לפנ"ז (בפסוק שלפניו) הטה אלי אזנך והושיעני.

והנה מדיוק לשון הכתוב ,(צור) מעון" (ובפרט שמשנה מלשונו במזמור ליא ,צור מעוז") שפירושו דירה, מוכח מזה, שהכוונה ב,צור מעון" הוא