213

שיחה ה

הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה כו' " -- וענין זה נוגע לישראל, כנייל.

ההוראה מהנ"ל בכל דור ודור (שלכן ,קבעו נס זה לזכרון לדורות") היא:

על כל אחד' ואחת מישראל לדעת, אשר מכיון שכל העולם לא נברא אלא בשבילן ז - הרי פשוט שהנהגת כל העולם תלוי' בו. וכאשר יתנהג בדרך התורה והמצוה באופן גלוי ו/ביד רמה" -- ישפיע עי"ז גם על כל העולם. וכפירוש הראב"ע עה"פ* כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז.

66 שהרי הציוי ,ויקחו להם איש גו'" הי' לכל יחיד, אלא ששלוחו של אךם כמותו (ראה מכילתא בא יב, ג).

7 במרז"ל (רשייי רייפ בראשית) ,בשביל ישראל שנק' ראשית". והכוונה היא לכאו"א -- שהרי כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נבה"ע (סנה' לזו א)

68 תהלים עא, זז

י"א ניסן תשל"ב

-- שנת השבעים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א --

בר* ה' חסיתי אל אבושה לעולב :

ואיתא במדרש תהלים*י: ,וכי לא נתביישו ישראל בעולם הזה שאמר אל אבושה לעולם, אלא אמר דוד דיינו שנתביישנו בעולם הזה ולא נבוש לעולם הבא".

וצריך להבין: הרי קושיית המדרש ,וכי לא נתביישו ישראל כו" -- (אף שפסוק זה אמרו דוד) היא -- לפי שכל המזמורים שבתהלים אמרם דוד בשם כל ישראל, ומכיון שבישראל ישנם גם כאלו השייכים רק: לחלק הפשט שבתורה, הרי מוכרח * שהכוונה ב,אל אבושה לעולם" היא (גם) כפשוטו -- ,לעולם" שטענדיג -- גם בעוה"ז. (ובפרט, שאלו השייכים רק לחלק הפשט,

*) במשך שנת השבעים הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לבאר -- בכמה התועדויות -- כמה פסוקים מקאפ' ע"א שבתהלים (הקאפ'י השייך לשנת השבעים -- ראה קובץ מכתבים לתהלים (נדפס בסוף תהלים אהל יוסף יצחק (הקצר)) ע' 214). המו"ל.

*1) בהוצאת באבער. ובמד'"ת הנפוץ בשינוי לשון.

6 בגלגול מסויים (כי כאו"א יש לו חלק ומוכרח ללמוד כאו"א מפרדיס שבתורה) כמפורש בהלי ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ד.