210

ובנוגע לפועל: ע"פ כל הנ"ל שניתנו ונמשכו הגילוים והכחות מלמעלה להפוך את החשך כפול ומכופל ו,גלו לאדום שכינה עמהם"*: שנקראת ,בשם שכינה ע"ש ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין"", היינו שגם כאשר נמצאים אנו בשפל המצב, מ"מ הרי הוא ית' הוא השוכן אתנו ועד אשר ,ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד":י, הרי הוא הנותן לנו כח לסיים הגלות, לברר ,הפכים קטנים" שעדיין לא נתבררו, ולזכות לקץ שם לחושך יי, קץ הגלות, ואח"כ -- להאתחלתא דגאולה ואח"כ לשלימות הגאולה האמתית ע"י משיח צדקנו -- במהרה בימינו ממש, אכי"ר.

(משיחת אחש"פ ה'תש"ל)

יום ע' מז), כי אחש"פ ועניניו -- היה שייך להגאחלה העתידה וכתוכן ההפטורה וכו' (וראה לקו"ש ח"ד ע' 1299).

ויל שייכות מיוחדת ליין דוקא, כי ענינו של יין הוא גילוי ההעלם, דהרי מתחלה הוא טמון בענבים ואח"כ יוצא לגילוי, ולכן הוא פועל גילוי ההעלם, כמי"ש (שופטים ט, יג) ,המשמח אלקים ואנשים", היינו שמגלה ההעלם דאלקים ואנשים (לקו"ת דברים עט, ד).

9 ספרי מסעי לה, לד (וראה מגלה (כט, א): לבבל כו'. ולהעיר מהשינוי: בתגיא פיייז, אגהייק סכ"ה (ובכ'"מ בחסידות) לאדום, באגה"ק סיד (ובכ"מ) לבכל. בכ"מ שמדובר אותו הענין ולא הובא מרזיל בכלל).

0) תגיא פמ"א.

1) רייח (שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו). בשלייה (שער האותיות אות ל. מסי תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א -- שכה, ב. שכו, ב. -- ועור).

2) איוב כח, ג. ובאוה"ת פ' מקץ (שמ, א. וכפי" המדייר שהובא שם -- כ"ם בתניא פל"ג) -- מציין גם לזת"א (קצד, א). ושם הוא עה"פ לכל זמן ועֶת לכל חפץ (עת' בלקוטי לוי יצחק על הזהר): ת"ח בל מה דעבד קוב"ה לתתא לכלא שוי זימנא וזמן קצוב זמן שול לנהורא כו

673 צן

. . . בפרש"י למשנה ריש ברכות: דהקטר חלבים ואברים לא גזרו חכמים שיהי' עד חצות (משא"כ להרמב'ם), די"ל הטעם מפני דהקטר הוא עִ'י כהנים וכהנים זריזין הן (ולהרמב"ם -- בזה לא אמרינן דזריזין הן, ועד פסחים פה, סע"א לגבי יוצא, ע"פ התוס' שם).

- (והנה כבר הקשו על התוס' שם -- במהרש'א ועוד -- ולחומר הקושיא י"ל דלמסקנא גם התוס' ס"ל כמהרש"א, אלא דעדיפא להו משני. וסברת הרמב"ם י"ל בפשטות, דבנדו"ד שההקטר התחיל זמנו בעת הקרבת הקרבן, היינו כמה שעות לפני הלילה (כפסחים רפ"ה) הרי באם עד חצות לילה לא הוקטרו החלבים ואיברים -- מוכחא מילתא דהני כהני אינם זריזין).

- והנה בטעם פרש"י כנ"ל -- כ"פ גם הרמ"ז (הובא בתוס' אנשי שם), חידושי מהרי"ח, בס' ניצוצי אור (להרב ראובן מרגלית (שי)) [ע"ה]) ועוד. ולכאורה צ"ע שלא רמזו רש"י כלל בפירושו.