202
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בעל "צורה", הרי שתי הקומות הן שני ענינים שונים.
ואם כך, כיצד ייתכן ששתי הקומות תהיינה, לדעת רבי יהודה, ענין אחד - מאה אמה? על כך הוא אומר "כנגד היכל וכתליו" - משום שאז תהיה אצל היהודי דרגה שהיתה ב"היכל וכתליו", הנעלית מדרגת "אדם".
ולפי זה מובן גם מדוע משווים בתהילים את מאה האמה שיהיו בעתיד ל"תבנית היכל", למרות שבתורה נאמר "ואולך אתכם קוממיות", שמשמעותה קומת אדם הראשון - כי הפסוק "ואולך אתכם קוממיות" מציין, שתהיינה אצל כל יהודי שתי קומות (ברוחניות, ואין מדובר בגשמיות), והפסוק "אשר בנינו... מחוטבות תבנית היכל" מוסיף ומחדש, ששתי הקומות תהיינה באותן מאה אמות - וענין זה קשור ל"תבנית היכל", שבבית המקדש היו האור הישר והאור החוזר ביחד, כפי שיוסבר להלן.
ו איחוד שני הכיוונים בבית המקדש
בבית המקדש היו באופן כללי שני ענינים: "עשו לי מקדש" - עבודה מלמטה, ו"ושכנתי בתוכם" - השפעה מלמעלה. שני אלו היו מאוחדים, כפי שראו בגלוי, בכך ש"מקום?י (מדת)
בחוקותי ג
הארון אינו מן המדה"<: העבודה מלמטה עצמה, "ועשו לי מקדש", היתה באופן של "ושכנתי בתוכם", השראה מלמעלה. ומצד דרגת ה"מקדש" שישנה "בתוך כל אחד ואחד מישראל"::, תהיינה גם אצל ישראל שתי קומות אלו בתנועה אחת - מאה אמה.
ולכן מדגיש רבי יהודה "כנגד היכל וכתליו" - כי ענין זה, שההמשכה מלמעלה וההעלאה מלמטה היו מאוחדות בבית המקדש, מתבטא ב"היכל וכתליו": כתלי ההיכל נועדו להפריד ולהבדיל בין דבר אחד למשנהו, והם עצמם היו חלק מה"היכל" שמהותו אחדות.
1 הדעות בהתאם למהות אומרן
לפי כל האמור לעיל אפשר לבאר את הקשר של שתי השיטות - "מאתים
הערות
- 9. מגילה י, ב. וש"נ.
- 0. שהרי הארון והמקדש בכלל עם היות שנעשה מצד המטה - "ועשו גו'", מ"מ הי' (לא רק מקום מוכשר להשראת השכינה, כ"א) כלי ל"ושכנתי" (ראה בארוכה ד"ה פדה בשלום תרפ"ז. ושם, שבמקום המקדש "היש עצמו הוא שם הוי'").
- 3. ולהעיר מרמב"ן ר"פ תרומה [וראה לקו"ש ח"ד ע' 1346 הערה 24, שגם הרמב"ם אינו חולק עליו בזה] "עיקר החפץ במשכן (ומקדש) הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון" - וזה ש"מקום הארון אינו מן המדה" הוא [לא שבמקום הארון נתגלה בח" שלמעלה מהמקום (שחוץ ממנו, ורק שהשראת בחינה זו היתה במקום הארון), כי אם] ש"גם בחי' הגבול ומדה דארון (גופא) הי' בבחינת בל"ג" (אמ"ב פתח השער פ"ו (ג, ב). עיי"₪).
- 1. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 160.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. י"ב תמוז, ה'תשי"ג לקו"ש ח"ז ע' 202
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.