199

210 לקוטי היכל" הכוונה היא להיכל כולו, עם הכתלים, שאורכו ביחד מאה אמה*.

אך לפי זה אין מובן:

א) כיון שרבי יהודה חולק על רבי מאיר לגבי פירוש המלה "קוממיות", וסובר שמשמעותה "קומה אחת" ולא "שתי קומות", היה עליו לציין בראש ובראשונה, מיד לאחר המלים "מאה אמה", את חידושו בפירוש "כקומה אחת של אדם הראשון"?, ורק לאחר מכן להביא את ההוכחה מן הפסוק "אשר בנינו... תבנית היכל". מדוע הוא מתחיל ואומר "כנגד היכל וכתליו שנאמר...", ויותר מכך: הוא אינו מזכיר כלל את פירושו למלה "קוממיות"?

ב) מכך ש(א) רבי יהודה אומר את המלים "כנגד היכל וכתליו" לפני ציטוט הפסוק "תבנית היכל", ו(ב) מהביטוי "כנגד היכל ..." מובן, שאין זה רק הסבר ל"תבנית היכל", שגם הכתלים נכללים בכך, אלא זוהי סיבה לכך שקומת האדם תהיה מאה אמה.

אין מובן: המחלוקת בין רבי מאיר לבין רבי יהודה היא רק לגבי מספר הקומות שבמשמעות המלה "קוממיות", קומה אחת או שתים, אך גם לפי דעת רבי יהודה אין הכוונה במלה "קוממיות" לקומת ההיכל:,

בחוקותי ג

אלא לקומת אדם הראשון, ואם כך, מדוע הוא אומר "כנגד היכל וכתליו", ולא "כקומת אדם הראשון"?

ג) אותה שאלה מתעוררת גם לגבי הפסוק "אשר בנינו... תבנית היכל": מדוע משווה דוד המלך בתהלים את הקומה דלעתיד ל"תבנית היכל", כאשר התורה משווה זאת לקומת אדם הראשון?

ד) וכן לפי ההגיון: כשמחפשים דוגמא לדימוי הגובה של "נינו" ו"בנותינו" לעתיד לבוא, הרי, לכאורה, מתאים ביותר להשוותה לקומה של אדם, ובמיוחד - של אדם הראשון, שממנו יצאו כל בני האדם. ומדוע אפוא ההשוואה בפסוק זה היא ל"תבנית היכל", ולא ל"קומת אדם הראשון"?

ה) לגבי הבסיס לדעתו של רבי מאיר, המפרש "כשתי קומות של אדם הראשון", למרות שהמלה "קוממיות", בלשון רבים, מצביעה רק "שתי קומות", אך אינה מבהירה לאלו קומות הכוונה - מבאר המהרש"א*?, שזהו דבר פשוט, שאינו טעון הוכחה, כי "הבריאה דאדם לעתיד ודאי לא תגרע מהבריאה דאדם הראשון שבעולם הזה".