198
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
בחוקותי ג
א. 'ואולך אתכם קוממלות"
על הפסוק "ואולך אתכם קוממיות"! נאמר בגמרא?: "רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון:. רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, שנאמר*3 אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם, בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל".
בפשטות נראה, שדברי רבי מאיר "מאתים אמה כשתי. קומות..." מבוססים על המלה "קוממיות", שהיא בלשון רבים (באות ו'+). ואילו דברי רבי יהודה "מאה אמה" אינם מבוססים על המלה "קוממיות", שהרי היא מצביעה על שתי קומות, אלא על הפסוק "אשר בנינו... תבנית היכל", ומכך הוא לומד, ש"קוממיות" היא רק קומה אחת (של אדם הראשון'), כאילו נאמר "קוממית", בלי ו'.
1) פרשתנו כו, יג.
2 ב"ב עה, א. סנה' ק, א.
3 וצ"ע מב"ב נח, א: כמדת החיצונה כך מדת הפנימית. ועד"ז ממס' סופרים בסופה: א"א שהי' גבוה קומתו כנגד שבעים וארבעה אנשים. וצריך חיפוש בס'.
*3) תהלים קמד, יב.
4 חדא"ג מהרש"א לב"ב שם. וברשב"ם שם: שני ממי"ן דרש.
65 אבל אין לומר שלר"י אין הכתוב "ואולך אתכם קוממיות" מדבר בנוגע שיעור הגובה
ולפני ההוכחה "שנאמר..." מקדים רבי יהודה ואומר "כנגד היכל וכתליו", כי ההיכל עצמו, ללא הכתלים, היה פחות ממאה אמה, ולכן הוא מוסיף "כנגד היכל וכתליו", שבמלים "תבנית
דלעתיד [ופי' "קוממיות" הוא "בקומה זקופה" (כבתיב"ע ופרש"י), וכיו"ב] - כי (א) מהכתוב "אשר בנינו גו' תבנית היכל" עצמו לא ישנה הוכחה ל"מאה אמה", שהרי אפשר שכוונת הכתוב היא לגובה היכל הראשון (ראה מ"א ו, ב. שם ו, כ. דהי"ב ג, ד) ואדרבא - בפשטות - היכל הנאמר בתהלים ע"י דוד הוא דמקדש א' - היכל הנבנה ע"פ "התבנית" אשר "מיד .. ה' עלי (דוד) השכיל" (דהי"א כח, יט)*. ולכן מסתבר, שגם ר"י מפרש ש"קוממיות" היא קומת אדה"ר, ומהכתוב "תבנית היכל" מוכיח הוא רק ש"קוממיות" היא קומה אחת של אדה"ר. (ב) מפשטות לשון הגמרא "ואולך אתכם קוממיות ר"מ אומר כו' רי"א מאה אמה" משמע ש"רי"א מאה אמה" הוא פירוש ב"ואולך אתכם קוממיות". (ג) בתו"כ מפורש "ר' יהודה אומר מאה אמה כאדה"ר".
הערות
- 1. *) לתרץ הפי" שהוא כהיכל דביהמ"ק השני. י"ל: קרא דבי' עסקינן "אשר בנינו גו'" מדבר בלעת"ל ולכן סיומו "כתבנית היכל" - פי' ג"כ היכל דבית הג'. והנה גובהו דהיכל זה לא נתפרש בקראל דיחזקאל "כו לא מצינו בכל המקראות הללו מדה מפורש על הגובה כ"א כו'" (בי" מהגר"א ליחזקאל מ, יד). ולכץ מסתבר לומר שיהי" כמבואר במס' מדות, ש"התועלת שיש (בסיפור שבה במדות ביהמ"ק השני) .. כי כשיבנה ב"ב יש לשמור ולעשות התכנית ההוא" (פיה"מ להרמב"ם בהקדמתו, בבי'" סדר המסכתות. וראה ג"כ תויו"ט פתיחה למס' מדות). וכ"מ גם דעת רש"י מזה שהעתיק בפי' (יחזקאל מא, יג) גם התיבות "ברום ק'" אף שאין מדובר עד"ז בכתוב שם. וראה פרש"י שם מא, ח. רד"ק שם. מלבי"ם שם ור"ס מב.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ז ע' 198
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ז ע' 198
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.