196
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שתי הלחם שמקריבים בשבועות חייבת להיות דוקא "חמץ תאפינה".
ידוע ההסבר לכך, ש"חמץ" רומז להגבהה והתנשאות, שמהן נובע כל הרע. ולכן, בפסח - כאשר נמצאים בשלב של "יציאת מצרים", חייבים "לברוח" מן ה"חמץ", עד אשר "לא יראה"* ו"לא ימצא">. ואילו בשבועות, לאחר העבודה של ספירת העומר - כאשר מבררים ומזככים את כל שבע המדות של הנפש הבהמית, הרי אז לא זו בלבד שהחמץ אינו מהווה סתירה לעבודת ה', אלא להיפך: גם הוא הופך למצוה. על דרך: ויגבה לבו בדרכי ה''3.
וכיון שלאחר ספירת העומר נמצאים במצב שאפשר להפוך את החמץ למצוה, הרי שצריך לעשות זאת. כי התכלית היא "אתהפכא חשוכא לנהורא", להפוך את החושך עצמו לאור. ולכן בשבועות - חובה ש"חמץ תאפינה".
זהו הקשר* בין ימי הספירה לבין "והשבתי חיה רעה מן הארץ" לפי דעת רבי שמעון, שהלכה כמותו, כדלהלן בסעיף י, "משביתן שלא יזיקו" - כי
בענין של "משביתן שלא יזיקו" מתבטאת המעלה העצומה של "אתהפכא חשוכא לנהורא". כנאמר בתורת כהנים "אמר רבי שמעון, אימתי הוא שבחו של מקום, בזמן שאין מזיקין, או בזמן שיש מזיקין ואין מזיקים" - שהמעלה והשבח הגדולים ביותר אינם על ידי ביטול ה"מזיקים", אלא כאשר המזיקים עצמם הופכים לטוב.
עיקר העבודה: הפיכת העולם
במחלוקת שבין רב קטינא לאביי (האם יהיה "חד חרוב" או "תרי חרוב") נאמר בגמרא< "תניא כוותיה דרב קטינא...". מכך מובן* שההלכה היא כרב קטינא, שיהיה חד חרוב. ומכיון שהמחלוקת שבין רב קטינא לאביי תלויה במחלוקת שבין רבי יהודה לרבי שמעון (כדלעיל סעיף 1, יוצא, שההלכה היא כרבי שמעון - "משביתן שלא יזיקו".
מכך מובן גם לגבי עבודת האדם בימינו - שהרי כל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ובעבודתנו עכשיו?י, וצריכה להיות אתערותא דלתתא מעין אתערותא דלעילא - שעיקר ושלימות העבודה אינה צריכה להיות "בריחה" והיבדלות מהעולם - עולם מלשון
הערות
- 5. בא יג, ז.
- 6. שם יב, יט.
- 7. דה"י ב יז, ו. וראה ר"ח ש' הענוה פ"ו (רלג (רלד) רע"א): יהי" יקר רוח וגבה נפש בעניני העוה"ב כו'. לקו"ת במדבר (טו, ג). ועוד.
- 8. ראה יהל אור להצ"צ עה"פ מזמור שיר ליום השבת.
- 5. בחוקותי א שיחות 07
- 9. ראה נו"כ הטור או"ח ר"ס תמ"ב.
- 0. תניא רפל"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.