194
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עדיין לא השפיע על העולם בפועל, כדברי חז"ל5 "אף"על-פי שנתקללו המאורות בערב שבת, אבל לא לקו עד מוצאי שבת", גם החיות עדיין לא הזיקו אז.
מכך יוצא, שהשביתה "שלא יזיקו" לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת, אינה דבר חדש, שיתחדש לעתיד לבוא, כי גם בעבר, בשבת בראשית, כבר היה כך, כדלעיל. ואילו השביתה "מעבירם מן העולם" היא דבר חדש לחלוטין, שיתחדש רק לעתיד.
לפי זה מובנים דברי "וקמיפלגי בדרב קטינא...":
הגמרא
לדעת רב קטינא, שיהיה רק "חד חרוב", יוצא, שהמשמעות של "ליום השבת" היא "משביתן שלא יזיקו", ולכן אין לשאול "מה ראו חכמים לחלק..." (שהשיר של ששת הימים הוא "על שם שעבר", והשיר של שבת הוא "על שם להבא") - כי הענין "משביתן שלא יזיקו" שיהיה לעתיד, כבר היה גם בעבר, בשבת בראשית 9.
ואילו לפי שיטת אביי, שיהיה "תרי חרוב", יוצא, שהוא סובר כדעת רבי יהודה, ש"מעבירם מן העולם", ולכן מתעוררת השאלה "מה ראו חכמים לחלק"*< - כי הענין של "מעבירם מן העולם" הוא ענין חדש לחלוטין, שקשור רק עם "להבא", ואינו קשור עם "(על שם ש)עבר"?*.
הערות
- 8. ב"ר פי"א, ב. פי"ב, ו.
- 9. אלא שמ"מ יש מעלה ב"משביתן שלא יזיקו" שיהי" "ביום שכולו שבת" על השביתה שב"שבת בראשית" - לאחרי חטא עה"ד [שלכן ס"ל ל(ר"י משום) ר"ע "ליום שכולו שבת" ולא "על שם ששבת"] - כי שביתת המזיקין בשבת בראשית היתה רק לפי שעה, משא"כ "והשבתי חי ראה" דלע"ל הוא - שיתבטל הרע לגמרי ויתהפך לטוב.
- 3. ויתרה מזו: "משביתן שלא יזיקו" דלע"ל נעלה יותר גם מכמו שהיו בתחלת הבריאה קודם החטא. כי [נוסף לזה, שמכיון שלכתחילה לא הי" בהם אז
- 4. בחוקותי א שיחות 705
- 5. הטבע שיזיקו, הרי אין חילוק בין זאב וכבש: אין בכלל חיות מזיקות בעולם, משא"כ לע"ל "₪ (חיות) מזיקין ואין מזיקים", הנה] בתחלת הבריאה, מכיון שהי' מציאות הקליפות בעולם, שמצד זה הי' שייך ענין החטא (ראה ד"ה ואתם הדבקים תרפ"ו (תשי"א) פ"ה) - הרי במילא הי" איזה אפשריות ונתינת מקום שהחיות יוכלו להזיק - ע"י החטא. משא"כ לע"ל, כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" - יזדככו בתכלית (ראה עד"ז ד"ה ואתם הדבקים שם, לענין מעלת הגופים שיהיו לע"ל על גופו של אדה"ר גם כמו שהי' קודם החטא).
- 29. אבל אין להוכיח מזה שר"י משום ר"ע והתנא שבמשנה (סוף מס' תמיד) ס"ל כר"ש במכילתא - כי י"ל שס"ל. כר"י. "מעבירם מן העולם" (וראה בהערה שלאח"ז), אלא שאו חושש להקושיא "מה ראו חכמים לחלק" (כבשוה"ג הא' להערה הבאה).
- 0. ע"פ מ"ש בפנים, יתורץ מה שהוזקק ר"נ להסברא "מה ראו חכמים לחלק" דלכאורה: למ"ד "תרי חרוב" מוכרח לומר לכאורה ש"ליום השבת" (ליום - ל' יחיד) לא קאי אלעתיד (וכדאיתא בסנה' שם: "תניא כוות" דרב קטינא .. ואומר מזמור שיר ליום השבת"). וא"כ, למה הוזקק ר"נ לסברא הנ"ל "מה ראו כו'" - כי גם לדעת ר"י שבתו"כ אפשר שב' הענינים ("וגר זאב גו'" ו"מעבירם מן העולם") יהיו באותו אלף שנה. ולפ"ז, אפ"ל גם לדעת ר"י ש"מזמור שיר ליום השבת" קאי אלע"ל*. ולכן הוזקק ר"נ להסברא "מה ראו כו'",
- 8. *) ועפי"ז מובן בפשטות, שאין סתירה מהא דר"י שבמס' ר"ה לר"י שבתו"כ שם וסף, על מה שי"ל, שבמס' ר"ה - ר"י משום דר"ע קאמר לה, ולי' לא ס"ל כ
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.