193
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי ולהזכיר את הידוע?, שכל אלף שנים מ"שית אלפי שנין דהוה עלמא" מציינות תקופה של הנהגה מסויימת בעולם. אמנם, בגמרא< מחלקים את ששת אלפי השנים לשלוש תקופות - שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, ושני אלפים ימות המשיח, אך זוהי חלוקה כללית. ואילו בחלוקה מפורטת יותר, הרי כל אלף שנים (גם כל אלף שבתוך תקופת שני אלפים עצמה - תוהו, תורה וימות המשיח<), שונים מהתקופות האחרות.
מכך מובן גם לגבי "תרי חרוב", לשיטת אביי, שאמנם, בשני אלפים אלו יהיה "חרוב", אך בכל זאת האלף השביעי אינו זהה לאלף השמיני.
לפי זה יש לומר, שרב קטינא ואביי חולקים זה על זה בהתאם לשתי השיטות של רבי יהודה ורבי שמעון, שב"תורת כהנים": לפי שיטת רבי שמעון, שהפירוש של "והשבתי חיה רעה מן הארץ" הוא "משביתן שלא יזיקן" שזוהי השביתה היחידה שתהיה לעתיד לבוא, שתמיד5 תישאר המציאות של החיות הרעות, והן לא
בחוקותי א
תזקנה, סביר לומר שיהיה רק "חד חרוב". ואילו לפי שיטת רבי יהודה, שתהיינה שתי תקופות, כאמור לעיל - שבתחילה יהיה שלב של "וגר זאב עם כבש", שתישארנה החיות הרעות אך לא תזקנה, ואחר כך "מעבירם מן העולם" - סביר לומר5, שיהיה "תרי חרוב": באלף הראשון יהיה "חרוב" באופן הראשון, שהחיות הרעות תישארנה אך לא תזקנה, ואילו באלף השני "מעבירם מן העולם"?.
"משביתן שלא :זיקו" - כבר היה בעבר
לפי זה מובן מדוע השאלה "מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו" קיימת דוקא לפי השיטה "תרי חרוב":
כאמור לעיל, בסעיף ב', החיות לא הזיקו לפני חטא עץ הדעת. מכך מובן, שגם בשבת בראשית, על-אף שהיה זה כבר לאחר החטא, הרי כיון שהחטא
הערות
- 2. רמב"ן ובחיי עה"ת - בראשית ב, ג. ועוד.
- 3. סנה' צז, סע"א.
- 4. ראה רמב"ן הנ"ל.
- 5. ואין לומר שגם ר"ש ס"ל שאח"כ "מעבירם מן העולם", ורק שסובר שפירוש "והשבתי חי' רעה" הוא "משביתן שלא יזיקו" (ומדבר בפסוק זה בהזמן שלפני "מעבירם כו'") לפי דאזיל לשיטתי' בפירוש "שביתה" (כנ"ל בפנים) - שהרי אדרבה: לדעת ר"ש העלי' ו"שבחו של מקום" הוא "בזמן שיש מזיקין ואין מזיקים" (כמפורש בתו"כ שם).
- 6. אבל אינו מוכרח. כי אפשר שב' הענינים יהיו באותו אלף שנה. וראה הערה הבאה והערה 0
- 7. להעיר מהידוע (שו"ת הרשב"א ח"א סי" ט'. כי"ק ר"פ שמיני. ובארוכה - ד"ה ויהי ביום השמיני תש"ד. ובכ"מ) שמספר "שבעה" הוא בכלל בחי' ההשתלשלות - שבעת ימי ההיקף, ומספר "שמונה" - למעלה מהשתלשלות.
- 7. ועפ"ז יומתק מה שב' ענינים אלו "משביתן שלא יזיקו" ו"מעבירם מן העולם" יהיו בשני אלפים שונים - כי "משביתן שלא יזיקו" הוא בכלל הנהגת העולם (שהרי כן הי' גם בתחלת הבריאה), ולכן, יה" זה באלף השביעי - סדר השתלשלות. משא"כ "מעבירם מן העולם", שהוא למעלה מסדר הנהגת העולם - יהי' באלף השמיני.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.