186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יא. השכר מגיע על קיום הציווי
לפי האמור לעיל יובן, מדוע דוקא בציוויים "לא תעשו לכם אלילים..." ו"את שבתותי תשמורו...", שבהם מדובר על "נמכר לעכו"ם", צריכה התורה לחדש "אני הו" - נאמן לשלם שכר":
שכר המצוות אינו פרט שולי, שבו מתגמלים את האדם על המצוה שקיים, אלא זוהי תוצאה ישירה מהמצוה עצמה*. כדברי אדמו"ר הזקן* "כי הגורם שכר המצוה הוא המצוה בעצמה".
אך בשכר המצוות עצמו יש שני
ענינים: א) היווצרות מציאות השכר, על ידי עשיית המצוה. ב) תשלום השכר המשולם לאדם ומגיע אליו.
לגבי כל המצוות מובן, ש: א) על ידי קיום המצוה נוצר למעלה שכר המצוה. ב) השכר ניתן לאדם המקיים את המצוה. אך לגבי הציווי "לא תעשו לכם אלילים... את שבתותי תשמרו", שנאמר לנמכר לעכו"ם, למי שבגלוי ובמצב של "אני כמותו", קבלת ההשפעה על ידי רבו, ולא מ"הוי" שמעל לטבע -
עלול האדם לחשוב: כיון שהתורה מצווה עלי ש"לא תעשו לכם אלילים... את שבתותי תשמרו", ודאי שעל ידי קיום המצוה ייווצר השכר. אך יש מקום להניח, ששכר זה לא "ישולם" לי. כיון שאני במצב של "אני כמותו", כיצד ייתכן שהשכר הנוצר מהימנעות מעבודה זרה ומקיום שמירת השבת - גילוי הו" שלמעלה מהטבע הקשור דוקא לישראל - יגיע לי, ובגלוי?
על כך אומרת התורה "אני ה' - נאמן לשלם שכר": לפי דרגת שם ה' בלבד, שזהו רק שם, למרות שמבין השמות הוא שם העצם, שם המפורש", שם המיוחד... +, הוא אכן אנו נמשך בגלוי ליהודי הנמכר לעכו"ם. לכן יש מקום לפי התורה למחשבה "הואיל
הערות
- 1. ל"בהר" - שהשם (ע"פ תורה, או ע"פ מנהג ישראל) הסדרה מורה על תוכן כל הענינים שבה - כי החיבור של ב' ההפכים: העלם והסתר של הטבע (שבשש שנים תזרע ובפרט בנמכר לעכו"ם), ועם זה - ובשנה השביעית שבת שבתון; לא תעשו וגו', הוא מ"הר סיני" דמכיך מכל טוריא (מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר). וראה ג"כ מגילה כט, א), שגם ב"הר" המורה על הגבהה והתנשאות יהי "מכיך"**.
- 8. הדיעות בזה ראה של"ה בית אחרון (יב, אדב).
- 9. תניא רפל"ז. ובפל"ט (נג, א): שמשכרה (דהמצוה) נדע מהותה ומדרגתה.
- 4. **) וזהו גם מה שמדגיש אדה"ז בפמ"א, שמאמר הזהר הוא בפ' בהר -
- 5. (דשלשה אופנים בזה (בתניא): זוהר סתם, בהוספת הפרשה, בציון העמוד. לדוגמא (דכל הג') - פ"א ורפ"ב)
- 6. כי גם בתניא שם, מדובר בענין חיבור ב' הפכים: אהבה, שהיא הרגש עצמו - הגבהה ד"הר", ובכ"ז - ביטול דקב"ע, "מכיך".
- 0. שזהו עוד יותר מהתואר שם המיוחד - ראה בס"מ לרמב"ם הל' ע"ז פ"ב ה"ז.
- 1. סוטה (לח, א). סנהדרין נו, א ואילך. ביאור ג' תוארים אלה - ראה פרדס שי"ט בתחלתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.