182
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
98 לקוטי
אילו היה מזכיר כאן רק את הפרט של אהבה ושל "ועשה טוב", אפשר היה לחשוב, שמדובר כאן על מקרה שבו חסרות לחלוטין קבלות עול ויראה. וניתן היה להסיק, ש"לא די לעורר האהבה לבדה לועשה טוב", והכרחית גם קבלת עול, עד כדי כך ש"ואי האי לא אשתכח גביה, לא שריא ביה קדושה" - כי העדו קבלת עול סותר להשראת הקדושה. שהרי", כאשר אין למישהו קבלת עול, הוא אנו בטל לקדוש-ברוך-הוא, ואין יכולה לשרות בו הקדושה, כי "אין הקדוש-ברוך-הוא שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתברך"**.
לפיכך הוא מוסיף גם את המלים "שהיראה היא שרש לסור מרע". כלומר, למרות שאין חסרה בו היראה כשרש לסור מרע, אלא שעבודתו מסוג "ועשה טוב" נעשית על ידי התעוררות האהבה בלבד, ולא מתוך קבלת עול - בכל זאת אין די בכך, וגם ב"ועשה טוב" שלו "אי האי (קבלת עול) לא אשתכח גביה, לא שריא ביה קדושה".
וכדי להבהיר יותר את "ואי האי לא אשתכח גביה...", שאין הכוונה רק למצב של העדר קבלת עול, הסותר להשראת הקדושה, אלא גם לכך שלצורך השראת הקדושה עצמה נדרשת קבלת עול - מצטט אדמו"ר הוקן את המשל "כהאי תורא...", שבאמצעותו מוסבר ומודגש היטב ענין זה, ש"יהבין עליה עול בקדמיתא", והמטרה היא: "בגין לאפקא מיניה טב לעלמא".
בכך מובנים דברי הזהר, שעבדים פטורין מן המצוות: מהותן העיקרית של המצוות היא כשמן, מצוה מלשון ציווי, שיש לקיימן מפני הציווי. וכיון שעבדים פטורים מעול מלכות שמים, הם פטורים מ"מצוות" - לשון ציווי.
"אהבה לבדה" - סתירה לקבלת עול
הסיבה לכך שגם ב"ועשה טוב"
הערות
- 7. כי נוסף לזה שמכיון שהיראה (דוקא) היא שרש לשס"ה ל"ת ובהעדר היראה אפשר שיעבור איזו איסור ח"ו, הרי במילא א"א שתהי' בו השראת הקדושה (כמובן מהמשל שבלקו"ת שם, שסידור כלים הנאים הוא דוקא לאחרי פינוי ההיכל מכל לכלוך) - הנה גם העדר הקב"ע מצד עצמו (גם באופן שאין חשש שיעשה איזה איסור ח"ו - ראה לקו"ת מסעי צ, ב. וראה גם "קיצורים לתניא" ע' מג), סותר להשראת הקדושה, כבפנים.
- 8. תניא פ"ו (יו"ד, ב).
- 9. ובפרטיות יותר י"ל: בקיום מ"ע עצמם - ב'
- 4. ענינים: א) שקיומם הוא באופן ד"סור מרע": מכיון שנגם) המבטל מ"ע הוא מורד במלכותו ית' (כמפורש באגה"ת בתחלתו), לכן מקיים הוא את המצוה, כי ביטול מ"ע הוא איסור. ב) שקיום המ"ע הוא מצד ענין החיובי שבזה, העבודה ד"ועשה טוב".
- 5. וזהו שמחדש אדה"ז במש"כ "כי אף שהיראה היא שרש לסו"מ והאהבה לועשה טוב כו'", שלא רק ה"סור מרע" שבמז"ע* צ"ל מצד היראה, אלא גם ה"ועשה טוב" שבהם - אף שהשרש לזה הוא אהבה, בכ"ז, צריך להיות (גם) מצד קב"ע.
- 6. *) ובזה יומתק מש"כ "שרש לסור מרע" ואינו כותב "לשס"ה ל"ת" כבפ"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.