171
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
דרגת השמיטה קשורה לעצם מהות היובל; ו"משבטלו יובלות" - שאז כבר היתה השמיטה בדרגה נמוכה יותר, ולפי שיטת הירושלמי, היתה רק מדרבנן, ואז היה הקשר של השמיטה אל היובל רק לגבי הספירה - "מנו יובלות לקדש שמיטין"),
אך משחרב הבית, השמיטה היא בדרגה נמוכה עוד יותר, ולפיכך אין היא קשורה עתה כלל ליובל, ואפילו לא לגבי המנין.
ד. שמיטה - ביטול היש; ובל - חירות כדי להבין זאת, יש לבאר תחילה את המשמעות של שמיטה ושל יובל בעבודתו הרוחנית של האדם:
השמיטה היא עבודה של קבלת עול מלכות שמים" - ביטול היש?. כלומר, ה"עובד" הוא בעצם "יש" ומציאות קיימת, אלא שהוא מבטל את ישותו. לכן יכולה להתעורר בכל שמיטה ושמיטה מחדש השאלה "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית"\:, למרות שהאדם כבר ראה בעצמו בשמיטות הקודמות? את התוצאות
של "וצויתי את ברכתי..."5 - כי מפני הישות שבו, קיימת אצלו אפשרות לשאלה זו, ובכל פעם מחדש יש להשיב לו "וצויתי את ברכתי...".
לעומת זאת, היובל הוא בספירת הבינה, בבחינת "עלמא דחירו"< (=עולם החירות), שהאור האלקי מאיר אצלו בגלוי. ומשום כך הוא "משתחרר" מכל הענינים המעלימים ומסתירים אלקות< - "וקראתם דרור בארץ", בדומה לחירות שתהיה לעתיד לבוא, כאשר לא ייתכנו העלמות והסתרים כלל, שהרי "ואת% רוח הטומאה אעביר מן הארץ".
זהו ההסבר לכך ש"עיקר מצות יובל" היתה דוקא בבית המקדש הראשון, ולא בבית שני, כי דרגת הבינה "עלמא דחירו" קשורה למהות של "ה' עילאה" (האות ה' הראשונה של שם הו"), וכיון שבבית שני חסרה ה' זו<, כבר לא היתה אז חירות
הערות
- 9. ראה גם טעהמ"צ להאריז"ל בפרשתנו - הובא בדרמ"צ לה, ב: וז"ס ושבתה הארץ בחי' מלכות.
- 0. לקו"ת פרשתנו מב, ד.
- 1. פרשתנו כה, כ.
- 2. וגם בשמיטה זו עצמה - הרי "כבר ראו בששית ריבוי התבואה" (ראה כלי יקר כאן, מה שהקשה על הרמב"ן).
- 5. בחר א שיחות 11
- 3. פרשתנו שם, כא ואילך.
- 4. לקו"ת ר"ה ס, ב. וש"
- 5. ועפ"ז יומתק (גם בפנימיות הענינים) מה שנאמר "ועשת את התבואה לשלש השנים .. עד השנה התשיעית" - אף שבשמיטה השביעית (שלפני היובל) היתה צריכה לעשות לארבע שנים (ראה תו"כ ורש"י פסוק כב) - כי זה שנאמר "וצויתי את ברכתי וגו'" הוא בכדי לתרץ קושיא, "וכי תאמרו מה נאכל", ובנוגע ליובל "עלמא דחירו" - אין מלכתחלה מקום לקושיא כלל.
- 6. זכרי' יג, ב.
- 7. לקו"ת שם.
- 8. כמרז"ל (יומא כא, ב) עה"פ (חגי א, ח) ואכבדה - חסר ה'. וראה לקו"ת שם נז, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.