170
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. :ובל - ''בזמן שכל יושביה עליה'
על הפסוק "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה"' אומרת הגמרא?, שדין היובל חל רק "בזמן שכל יושביה עליה". ולכן "משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו יובלות".
למרות זאת נאמר בגמרא:, שגם בתקופת הבית השני מנו (וקדשוי) את שנת היובל, כדי "לקדש שמיטין": כיון שמנין שנות השמיטה מתחיל מהשנה שלאחר שנת היובל (וכדעת חכמים*, ששנת החמישים "אינה מן המנין"), לכן מנו גם אז את היובלות, "כדי% שיבואו השמיטין במקומן".
על כך שואלים בעלי התוספות': בתלמוד הירושלמי נאמר*, ש"בזמן שאי אתה משמט יובל, אי אתה משמט שביעית"?. ואם כך, כיון שבתקופת
בית שני "בטלו יובלות", התבטלה ממילא גם השמיטה?
רש"י מסביר?י, שבתקופת בית שני היתה השמיטה רק מדרבנן. אך בעלי
התוספות סוברים'', שלפי הנאמר בגמרא, ש'מנו יובלות לקדש שמיטין", הרי השמיטה נוהגת
מדאורייתא גם כאשר בטל היובל, בשונה מהנאמר בתלמוד הירושלמי.
ב. המחלוקת היא בהתאם לדרגת החולקים
ידוע?', שהתנאים והאמוראים פסקו את ההלכות למטה לפי ראייתם את הענינים למעלה''. וכיון שכל תנא או
הערות
- 1. שיחות 9
- 1. פרשתנו כה, יו"ד.
- 2. ערכין לב, ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח.
- 3. ערכין שם. רמב"ם שם ה"ג.
- 4. רמב"ם שם.
- 65. ערכין שם לג, א. וש"נ. וראה לקמן סעיף 2
- 66. לשון רש"י שם לב, סע"ב.
- 7. ערכין שם.
- 8. שביעית פ"י ה"ב. גיטין פ"ד ה"ג.
- 9. בכס"מ הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ה, אשר
- 11. (לדעת הרמב"ם) רק שמיטת כספים תלוי' ביובל משא"כ שמיטת קרקעות נוהגת מה"ת גם שלא בפני הבית. אבל מקושיית התוס' הנ"ל שם מוכח, דסבירא לי', שגם שמיטת קרקעות היא רק בזמן שהיובל נוהג (דאל"כ, הרי הי" אפשר לתרץ שזה שמנו יובלות לקדש שמיטין הוא בנוגע לשמיטת קרקעות). וראה מל"מ ברמב"ם שם, שכן מוכח גם מהסוגיא דמו"ק. ולהעיר מב"י יו"ד סשל"א שכתב (אמ"ש הטור שם "ואסור בחרישה כו' ובא"י האידנא מדרבנן") "וכך הם דברי הרמב"ם בהלי שמיטה פ"ט ופ"י".
- 0. גיטין לו, א (הובא בתוס' ערכין שם).
- 1. ערכין שם. וראה גם רש"י גיטין שם: ואומר אני שהוא מחלוקת.
- 2. ביאוה"ז וישלח כ, ב.
- 3. ואף שידוע אשר לא בשמים היא (ב"מ נט, ב) - העניץ הוא שלאחרי שראו שרש הדבר למעלה, עסקו והשיגו בשכלם את הדבר כמו שהוא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.