162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ט. מהו ההכרח לפירוש רש"י באופן זהז
אך עדיין יש להבין:
א) גם בציווי "הוצא את המקלל", המופיע לגבי המקלל הראשון, נאמר "ורגמו אותו כל העדה", ובכל זאת מסביר על כך רש"י, שהכוונה היא "במעמד כל העדה". ומנין שבפירוש "רגום ירגמו בו כל העדה", המופיע לגבי כל מקלל, הכוונה היא שונה מאשר ב"ורגמו... כל העדה", הנאמר בפסוקים הקודמים?
אמנם, בציווי "הוצא את המקלל" מוזכרים בפסוק לפני כן, לפני "ורגמו אותו כל העדה", "כל השומעים", ואילו בציווי "רגום ירגמו בו כל העדה", המופיע לגבי המקלל בכלל, אין נאמר לפני כן "כל השומעים" - הרי אין זאת הוכחה, שלגבי כל מקלל, המשמעות של "כל העדה" שונה מאשר לגבי המקלל הראשון9<
אמורג שיחות 11
ב אף אם רש"י מוכרח לבאר, מסיבה כלשהי, שבמילים "רגום ירגמו בו כל העדה" הכוונה היא, שכל ישראל צריכים לרגום אותו, מנין הוא מסיק שהמילים "ובני ישראל עשו" כוללות גם דחיה ותליה, הכתובות במקום אחר, והרי ייתכן שהן כוללות רק "רגימה" של כל העדה 2?
₪ הפרטים המיוחדים בעניננו
ההסבר לכך הוא:
לגבי שום מקרה של אדם החייב מיתה, איננו מוצאים?, שהעדים והדיינים צריכים לסמוך את ידיהם על ראשו ולומר "דמך בראשך ואין אנו נענשים במיתתך". ומובן בפשטות: מדוע תעלה על הדעת אפשרות שהם ייענשו במיתתו, והרי הוא חייב מיתה עלפי הדין. ואם כך, מדוע יש לעשות
הערות
- 0. שהרי הוכחתו של רש"י ש"כל העדה" שבפסוק הראשון פירושו "במעמד כל העדה" ולא "כל העדה" היא לכאורה
- 2. [לא מפני שנאמר לפנ"ז "כל השומעים" (כי אדרבה: מפשטות לשון הכתוב "וסמכו כל השומעים גו' ורגמו אותו כל העדה" משמע, ש"כל השומעים" קאי רק א"וסמכו", אבל "ורגמו אתו" קאי (לא א"כל השומעים "כ"א) א"כל העדה") - כ"א]
- 3. שמכיון שאי אפשר שכל העדה (ששים רבוא ויותר) ירגמוהו, לכן מוכרח לפרש שהכוונה ב"כל העדה" היא במעמד כל העדה ובשליחותם וכהסיום בפרש"י: מכאן ששלוחו של אדם כמותו (וע"ד פרש"י בא יב, ו ד"ה ושחטו) ומכיון שלא נתפרש
- 4. בכתוב מי הם השלוחים, מסתבר שהם "כל השומעים" הנזכרים (ושאני "ושחטו אותו" דפ' בא שם - שכולם שוים בו). וא"כ, גם מ"ש "רגום ירגמו בו כל העדה" (שנאמר גבי מקלל בכלל) צריך לפרש לכאורה, שהשומעים צריכים לרגום אותו במעמד כל העדה ובשליחותם וראה לקמן הערה 30.
- 1. ובפרט ש"כאשר צוה ה'" שברוב המקומות קאי על הציווי שבפרשה המדוברת, כנ"ל ס"ג. וביותר - ש"במקום אחר" היינו במקום רחוק - במשנה תורה (אף שעפ"ז יומתק ההמשך בפרש"י שבפסוק הסמוך).
- 2. רמב"ם הל' ע"ז ספ"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.