157
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 כל יהודי בהן גדול יש בכך עוד ענין:
על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"<, = אומר "בעל הטורים"*, שהכוונה היא לכהנים גדולים. כלומר, בזמן מתן תורה היה כל יהודי בבחינת כהן גדול.
מכן מובן, שכשם שבבחינת כהן גדול שלמעלה לא ייתכן ענין הטומאה בכלל, כדלעיל בסעיף ה', כך גם לגבי ישראל מצד בחינת הכהן הגדול שבהם. בדומה לידוע?, שבבחינת ה"יחידה" של היהודי אין הטומאה יכולה "לפגוע".
מכך רואים את החביבות העצומה של בני ישראל המתבטאת ב"כל לבושי אגאלתי": לגבי עצם הנשמה לא ייתכן ענין החטא והטומאה מלכתחילה, וממילא, בלתי אפשריים הענינים של גלות ושל "אגאלתי". הטומאה והגלות הם רק בכוחות הגלויים, ובכל זאת הקדוש-ברוך-הוא "ייטמא", כביכול, כדי להוציא מהגלות את הכוחות הגלויים של ישראל, כי גם אותם אין הוא יכול, כביכול, להשאיר בגלות5, והוא גואל את כל ישראל, עם כל עניניהם, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
2-ל 5)
הערות
- 5. יתרו יט, ו.
- 6. ודלא כבמכילתא שם.
- 7. ראה בארוכה ד"ה יהי ה"א עמנו השי"ת פכ"ג. ובכ"מ. וראה גם תניא ספכ"ד. היום יום ע' יט.
- 4. אמור נ
- 5. (ממאמר ושיחת ש"פ אמור תשכ"ד)
- 8. ראה שמו"ר פט"ו, ה: להניח תרומתי אי אפשר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.