143

10 לקוטי חייבים בקרבן חטאת, מובן, שחובת כרת חלה דוקא במזיד.

ח. ללמד על הבלל

לאחר כל האמור לעיל עדיין אין מובן, מדוע הפסוק "כי יהיה בהם אוב..." מופיע "כאן" ולא ביחד עם חובת הכרת על אוב וידעוני: אמנם, שם מדובר על חטא ללא התראה, וכאן - בעדים ובהתראה, אך כיון שבשניהם מדובר על אוב וידעוני, צריכים היו שני הפסוקים להופיע ביחד*5?

לכן מוסיף רש"י "וכן בכל חייבי מיתות שנאמר בהם כרת". כלומר, הפסוק "כי יהיה בהם אוב..." מופיע "כאן" ולא "למעלה" כדי ללמוד מכך לגבי כל חייבי מיתות שנאמר בהם כרת, שהכרת חל גם "בלא התראה":

לולא זאת היינו סוברים, שעונש כרת לגבי חייבי מיתות חל דוקא כאשר החטא נעשה באופן שיש בו חיוב מיתה, אלא שכיון שבית דין לא העניש את החוטא בעונש מיתה מסיבה כלשהי, מענישים אותו מלמעלה בעונש כרת. אך כאשר נעשה החטא בלא התראה, שאז אין הוא חייב מיתה, אין חלה גם חובת כרת.

אמנם, באוב וידעוני חלה חובת כרת גם בלא התראה (כפי שמובן מהדגשת התורה "יהיה בהם", בעדים ובהתראה,

קדושים ג

דוקא בפסוק "מות יומתו") - בכל זאת אפשר היה לומר, שדין זה של כרת בלא התראה חל דוקא לגבי אוב וידעוני, ואילו בכל שאר חייבי מיתות, חל עונש כרת דוקא כאשר החטא נעשה באופן המחייב מיתה (כפי שלגבי "יתן

מזרעו למולך" מדגישה התורה ש"והכרתי" חל דוקא כאשר "העלם יעלימו"'),

- לכן מופיע הפסוק "כי יהיה בהם אוב...", שממנו לומדים שחובת כרת באוב וידעוני גם בלא התראה, "כאן" ולא "למעלה", כדי ללמד מכך לגבי "חייבי מיתות שנאמר בהם כרת" המופיעים בין "למעלה" לבין "כאן", ועל כל הדומים להם.

כלומר, = מ"למעלה" ועד "כאן", שבשניהם מדובר על אותו ענין של "אוב וידעוני", זהו "נושא" אחד, הכולל מספר פרטים -

בדומה לכלל\? "כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא" - אף על כל חייבי מיתות שנאמר בהם כרת, שגם בהם קיימת כרת בלא התראה:

העונש "והכרתי" לגבי אוב וידעוני היה בכלל כל חייבי מיתות שנאמר בהם כרת, שלגביהם היו סוברים, לולא הלימוד של "יהיה בהם", שהעונש חל