141
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי בפרשה (וכאן נוספה חובת המיתה), צריך היה פסוק זה להופיע בסמוך לפסוק הקודם "והנפש אשר תפנה אל האובות...", בדומה לחובת מיתה ולחובת כרת בנתינת זרעו למולך - המופיעות בסמיכות זו לזו?. מדוע מופיע פסוקנו רק בסוף הפרשה, לאחר הפסקה של הלכות רבות ?
על כך מפרש רש"י (והשאלות סרות מאליהן): "כאן נאמר בהם מיתה ולמעלה כרת", שהפסוק "כי יהיה בהם אוב... " מופיע "כאן", והפסוק "והנפש אשר תפנה אל האובות..." מופיע למעלה, והם אינס סמוכים זה לזה, כי הם עוסקים בשני ענינים שונים: "כאן" מדובר על "מיתה", "ולמעלה" - על "כרת".
אך בכך בלבד אין רש"י יכול להסתפק. כי (א) הסבר זה אינו משיב מדוע נאמר בפסוקנו "יהיה בהם", ולא "אשר תפנה", כלפני כן. (ב) אף לגבי הענין שפסוק זה מופיע "כאן" ולא "למעלה", עדיין אין מספיק תירוץ זה: אף בנתינת זרעו למולך יש שני עונשים שונים - כרת ומיתה, ובכל זאת הם מופיעים בסמיכות זה לזה, כיון שהפעולות שעליהן חייבים עונשים אלו, זהות. מדוע כתובים העונשים לגבי אוב וידעוני רחוק זה מזה?
ממשיך רש"י ואומר: "עדים והתראה 3) לאחרי דיני חייבי מיתה. וגם לאחרי
קדושים ג
בסקילה, מזיד בלא התראה בכרת". כלומר, שני העונשים המופיעים לגבי אוב וידעוני אינם נבדלים זה מזה רק לגבי העונש, כבנתינה מזרעו למולך, אלא גם באופן פעולת החטא של האוב והידעוני: "כאן" מדובר על אוב ועל ידעוני "בעדים והתראה", ו"למעלה" מדובר על "מזיד בלא התראה". לכן הם מופיעים בריחוק, כי אלה הם שני אופנים שונים באוב וידעוני*'.
זהו ההסבר לכך שבפסוקנו נאמר "כי יהיה בהם", ולא "אשר תפנה" כלפני כן - כי המלים "יהיה בהם" מצביעות על עדים והתראה, כפי שיוסבר להלן.
"היה בהם" - בודאי במזיד
המילה "יהיה" מצביעה על מציאות חזקה וברורה*. כלומר, שיהיה ברור לדיינים, שהם צריכים לפסוק את הדין "מות יומתו באבן ירגמו...", שבוצע החטא של אוב או ידעוני. = וכיון שהדיינים אינם יכולים לדעת ואת בוודאות ללא עדים, הרי ה"משמעות" של "כי יהיה" היא - בעדים.
מהי כוונת המילה "בהם"?
כאשר אדם מבצע פעולה בניגוד לרצונו, או בשוגג, אין הדבר נוגע לו.
הערות
- 1. "ושמרתם את כל חוקותי .. והייתם לי קדושים גו'".
- 2. שיחות
- 4. ביאור נוסף בזה - ראה להלן סעיף ח'.
- 5. ראה רש"י פרשתנו יט, כג (מתו"כ עה"פ): יהי' בהווייתו יהא. ולהעיר ג"כ מפרש"י בראשית א, ו: יהי רקיע - יחזק הרקיע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.