140

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ג. שני עניניס נוספים

לאחר שרש" משיב "עדים והתראה... בכרת", הוא מוסיף שני ענינים: האחד, לגבי אוב וידעוני - "ושגגתם חטאת", שעל חטא של אוב וידעוני בשוגג חייבים בקרבן חטאת, והשני = "וכן בכל חייבי מיתות שנאמר בהם כרת", שגם בכל החטאים שנאמרות לגביהם הן חובת מיתה והן חובת כרת, הכוונה היא, שחובת המיתה היא בעדים והתראה, וחובת הכרת - במזיד בלא התראה*"'.

ובכך אין מובן: כדי ליישב את הקושי "כאן נאמר בהם מיתה ולמעלה כרת", חשוב רק להסביר את המקרים שבהם עוסקים שני פסוקים אלו. מדוע חשוב להסביר כאן איזה קרבן חייבים במקרה של שוגג, וכן שכך הוא גם "בכל חייבי מיתות שנאמר בהם כרת"?

ד. תתילת הפירוש - הסבר לקושי אחר

ההסבר לכך הוא:

המלים "כאן נאמר בהם מיתה ולמעלה כרת", שבתחילת פירוש רש"י,

אינן עוסקות בסתירה שמעלה רש"י, שהרי, כאמור לעיל בסעיף ב', אפשר לומר, שב"והכרתי" מדובר על מקרה

שאין בו עדים, או כאשר בית דין מעלים עין מלהעניש את החוטא, כפי שנאמר במפורש לפני כן לגבי המולך -

אלא הן התחלה לביאורו של רש"י על קושי אחר בפסוק, על המלים "כי יהיה בהם אוב".

וכיון שקושי זה הוא על "כי יהיה בהם אוב", והמלים "מות יומתו" - "כאן נאמר בהם מיתה.." - מיישבות קושי זה, לכן מצטט רש"י בפירושו לפסוק רק את המלים "כי יהיה בהם אוב", ורומז למלים "מות יומתו" על ידי "וגו'".

ה. פעולות שונות, ולא רק עונשים שונים

מהו הקושי ב"כי יהיה בהם אוב"?

א) לפני כן'' נאמר "והנפש אשר תפה אל האובות...", ואם כך, צריך היה להופיע כאן אותו ניסוח. מדוע נאמר כאן "כי יהיה בהם אוב":ו?

ב) כיון שגם בפסוקנו מדובר על אוב וידעוני, על אותו ענין המוזכר לפני כן

הערות

  1. 10. אולי י"ל שהכוונה גם ל"ושגגתם חטאת" - אף שבא כאן רק בתור הוספה ולא לתרץ "פשוטו של מקרא". וראה לקמן סעיף ז'.
  2. 2. קדושים ג שיחות -
  3. 1. פרשתנו כ, ו. וגם לפנ"ז (יט, לא) - בהאזהרה - אל תפנו גו'.
  4. 2. בפרש"י על הש"ס (סנה' סה, א - ד"ה באזהרה) ש"אל תפוו" הוא אזהרה לנשאל בהם. ולפי"ז הי' אפשר לתרץ, ש"אל תפנו" וכן "והנפש אשר תפנה גו'" קאי על הנשאל בהם (וכקושיית התוס' שם, שגם הנשאל יהא מחוייב כרת), ו"כי יהי" בהם גו'" קאי על בעל אוב. אבל בפירושו על התורה מפרש רש"י להדיא ש"אל תפנו אל האובות" הוא אזהרה לבעל אוב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.