139
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
קדושים ג
א. "כי יהיה בהם אוב..."
בסוף הפרשה, מצטט רש"י מן הפסוק "ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו" את המלים "כי יהיה בהם אוב וגו'"', ושואל: "כאן נאמר בהם מיתה, ולמעלה? כרת", והוא משיב על כך, שמדובר בשני אופנים שונים, כדלהלן בסעיף ב'.
בכך אין מובן:
א) השאלה "כאן נאמר בהם מיתה... " היא על המלים "מות יומתו", ולכאורה, צריך היה רש"י לצטט מלים אלו במפורש. מדוע הוא רק רומז למלים אלו על ידי "וגן'"3?
ב) לפני כן בפרשה?, כאשר נאמר "והכרתי", כתוב "והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים". ואם כך, שאלתו של רש"י - "כאן נאמר בהם מיתה ולמעלה כרת" - אינה רק לגבי האוב, אלא גם לגבי הידעוני*. מדוע,
אפוא, מצטט רש"י במפורש רק את המילה "אוב" ולא את המילה "ידעוני"?
ג) כדי להדגיש שהדין "מות יומתו" מופיע "בהם", באותו ענין, של האוב ושל הידעוני, שעליו נאמר לפני כן "והכרתי", צריך לצטט רק את המלים "אוב וגו'". מדוע מצטט רש"י גם את המלים הקודמות "כי יהיה בהם"?
ב. סקילה או כרת
על השאלה "כאן נאמר בהם מיתה ולמעלה כרת" משיב רש"י: "עדים והתראה בסקילה, מזיד בלא התראה בכרת".
יש להבין: מנין מסיק רש"י, בדרך הפשט, שפסוקנו עוסק בעדים והתראה, ואילו הפסוק "והכרתי" - במזיד בלא התראה?
בפשטות נראה, שכיון שסקילה חמורה יותר מכרת, מתקבל על הדעת לומר, שב"והכרתי" - עונש קל יותר - מדובר על מקרה, שלא היתה בו התראה, ואילו ב"מות יומתו באבן ירגמו אותם דמיהם בם" - עונש חמור
הערות
- 1. שיחות -
- 1. כ"ה ברוב הדפוסים. ובדפוס ראשון, מעתיק רש"י רק "כי יהי' בהם".
- 2. פרשתנו כ, 1.
- 3. ובפרט שאינו מוכרח שתיבת "וגו'" קאי גם על "מות יומתו", שהרי אפשר לומר שקאי רק על "או ידעוני" שלפני זה.
- 4. וכלשון רש"י "כאן נאמר בהט כו'" - לשון רבים.
- 6. ודוחק לומר ש"בהם" (לשון רבים) קאי על "ואיש או אשה" שבכתוב - כי בזה אין שום
- 7. חידוש, והו"ל למיכתב רק "כאן נאמר מיתה כו'". וממה שמוסיף "בהם" מוכח שמחדש בזה משהו. ועוד (ועיקר) - אז הו"ל לרש"י להעתיק גם התיבות "ואיש וגו'". וראה להלן סעיף ט' והערה 6.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.