129

ההתרחשות) קשור למלה "ויעש", ואילו הענין השני (החידוש) קשור לכל סיום הפסוק, ובודאי צריך היה לכתוב זאת בשני "דיבורים המתחילים" שונים.

ג) לפני כן מדגישה התורה במפורש לגבי כל הנאמר בפרשה זו, שיש לבצע זאת "בחדש השביעי בעשור לחדש"*. ומובן מאליו, שאהרן עשה זאת ביום הכפורים. ומה מחדש רש"י בפירושו "כשהגיע יום הכפורים"?

ד) לפי האמור לעיל, שבתחילת פירושו מפרש רש"י רק את זמן הביצוע, הוא היה צריך לומר רק "כשהגיע יום הכפורים". מדוע הוא מוסיף את המלים "עשה כסדר הזה"?

הכרחי לומר, שגם במלים אלו הוא מבאר את החידוש שב"ויעש", כי גם העובדה ש"עשה כסדר הזה" היא חידוש.

אך דבר זה טעון ביאור: מדוע נחשוב שאהרן פעל בסדר אחר של עבודה, בשונה מ"כאשר צוה ה' את משה", אשר משום כך צריכה התורה לחדש ש"עשה כסדר הזה"*?

אחרי ג

ועוד: כיון שרש"י סובר, שעצם העובדה ש"עשה כסדר הזה" היא חידוש, הוא יכול לפרש, שכל החידוש בפסוק הוא רק בכך ש"עשה כסדר הזה". מה מוסיף רש"י, ומנין הוא לומד, שכוונת הפסוק היא גם "להגיד שבחו... שלא היה לובשן לגדולתו... "?

וכך אפשר לשאול גם מצד שני: כיון שרש"י מסביר שכוונת הפסוק "ויעש..." היא "להגיד שבחו...", מדוע הוא צריך לומר, ומנין ההוכחה לכך, ש"עשה כסדר הזה"?

ב. המשמעות של "ויעש" - בבשוטה

ההסבר לכך הוא:

הפרשה כולה, מתחילתה, כולל תחילת הפסוק שלנו "והיתה זאת לכם לחקת עולם..." - נאמרה (כדלעיל בסעיף א'), בסמוך לראש חודש ניסן.

לפיכך היה מקום לומר, שגם הנאמר "ויעש...", המופיעות באותו פסוק של "והיתה זאת... אחת בשנה", התרחש מיד לאחר הציווי על כך, ולא ביום הכפורים - חצי שנה מאוחר יותר. ובמיוחד כאשר גם הענינים הכתובים לאחר מכן, "וידבר... איש איש...", עד תחילת חומש במדבר, נאמרו באותה תקופה, עד ל"באחד