125
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וזכותו של האב - יש לבן כוח חכמה יוצא מן הכלל, ועל ידי יגיעה בזמן קצר מתקיים אצלו הענין של "יודיעו חכמה" יותר* מאשר אצל אחרים במשך "רוב שנים"*.
ט תשוקת "בני אהון" לאלקות - מאביהם
לפיכך מדגיש רש"י שה"משל לחולה", המביע את קיום התשוקה של "חולת אהבה" אצל אהרן, נאמר על ידי רבי אלעזר בן עזריה:
רבי אלעזר בן עזריה ידע מחייו שלו, שיחוס אינו מועיל רק לתכונות הנפש והגוף, כגון כשרונות וגבורה, אלא אף לחכמה בפועל, למרות שדבר זה מושג על ידי יגיעה עצמית,
אחרי א
וכמאמר חז"ל5 "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין", ו"תורה אינה ירושה לך"8.
לכן הוא הסיק, שכך הוא גם לגבי אהבת ה', שאמנם, האדם עצמו צריך לעמול לשם כך*, אך בכל זאת יש השפעה רבה גם לירושת האבות, למשפחה שממנה הוא בא.
משום כך הוא סבר שהצמאון הגדול לאלקות אצל נדב ואביהוא, שהיה כה עצום, עד כלות הנפש = "בקרבתם לפני ה' וימותו"* - קשור להיותם, כמבואר כאן בפסוק - "בני אהרן". ואם כך, מובן, שגם אצל אהרן - אביהם - היה צמאון עצום זה, ואף יותר.
0 השאיפה: להיכנס לקודש הקדשים
ככל הסיפורים בתורה, מלשון הוראה*, מהווה גם הסיפור "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן..." הוראה נצחית לכל יהודי, בכל זמן ובכל מקום?:
הערות
- 9. ראה תוי"ט שם לדעת חכמים בתוספתא פ"א, יו"ד.
- 0. להעיר ממש"כ אדמו"ר הזקן שאפשר להעשות "מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה" (תורה אור בתחלתו. וראה בהגהות הצ"צ לשם (באוה"ת) דאלף הוא לא בדרך גוזמא).
- 1. ועפי"ז יובן המסופר (סה"ש תש"ה ע' 31 ואילך. ולהעיר מתוד"ה מר ינוקא - ב"ב ז, ריש ע"ב) מה שכ"ק אדמו"ר מהר"ש ענה לאחיו מהרי"נ [על שאלתו "הא מנין לך, בקיאות אין נגלה, דו ביסט דאך נאך גאר א יונגערמאן" (=בקיאות בנגלה, הנך עדיין אברך צעיר)] "דו ביסט עלטער מיט דיינע יארן און איך בין עלטער מיטן טאטנס יארן" (=אתה מבוגר ממני בשנותיך ואני בשנות אבא).
- 4. - דלכאורה: מכיון ש"בקיאות" באה ע"י רוב הלימוד במשך שנים רבות, מה מועיל לזה "איך בין עלטער מיטן טאטנס יארן"-
- 5. כי ע"י שנולד לעת זקנותו של הצ"צ, באה לו בירושה גם גודל חכמתו של הצ"צ שהי' לו אז.
- 2. מגילה ו, ב.
- 3. אבות פ"ב מי"ב.
- 4. ראה קונט' העבודה פ"ג (ע' 18): צריך עבודה ויגיעה .. אבל לא יולד באהבה בטבעו בתולדתו.
- 5. ראה אוה"ח כאן (ד"ה א"י עז"ה) - הובא ונתבאר בד"ה כתוב באוה"ח (לאדה"ז. נדפס בספר אתהלך-לאזניא ע' לג ואילך). אחרי מות דשנת תרמ"ט (פי"ב - סה"מ תרמ"ט ע' רנה ואילך) ותשכ"ב. ובכ"מ.
- 6. זח"ג נג, ב.
- 7. בלקו"ש [המתורגם] ח"ג (ע' 251 ואילך)
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 125
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.