122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי ו "אל תאכל צונן" ו"אל תשכב בטחב'י
מדוע מציין רש"י שתי דוגמאות - "אל תאכל צונן" ו"אל תשכב בטחב"?
בציווי "ואל יבא אל הקדש" יש שני פרטים: א) "ואל יבא בכל עת" - אפילו בהקרבת "פר בן בקר לחטאת...", אין להיכנס אל הקודש בכל עת, חוץ מיום הכיפורים!?. ב) "בזאת יבא..." = גם ביום הכיפורים אין להיכנס אל הקודש אלא "בפר בן בקר לחטאת... ", כמוסבר בפרשה'?.
ולגבי שני ציוויים אלו מופיעות במשל שתי הדוגמאות "אל תאכל צונן" ו"אל תשכב בטחב":
אכילת צונן משפיעה על החולה הרבה יותר משכיבה בטחב, כיון שעל ידי אכילת צונן הוא מכניס את הקרירות לתוכו, בפנימיותו, והמאכל הצונן נעשה לדם ולבשר כבשרו, לעומת השכיבה בטחב, כאשר הקור הוא מחוצה לו.
ההשפעה הרבה יותר של אכילת הצונן לעומת השכיבה בטחב מתבטאת בשני הכיוונים: הן בהקלה הזמנית, שאכילת הצונן מקררת את החום יותר מהשכיבה בטחב, והן בסכנה הנובעת ר"ל מכך.
לכן האזהרה הראשונה של הרופא
אחרי א
היא "אל תאכל צונן" ורק אחר כך הוא אומר "אל תשכב בטחב", כי (א) אכילת צונן מסוכנת יותר, (ב) תשוקת החולה לכך רבה יותר.
שני פרטים אלו מהווים משל לשני הציוויים "ואל יבא בכל עת", ו"בזאת יבא": הציווי שלא להיכנס לקודש הקדשים "בכל עת" אף להקרבת קרבנות דומה לאכילת צונן, כי הקרבנות מושווים ונקראים "לחם"3 ו"אכילה":. והציווי "בזאת יבא", שלא להיכנס לקודש הקדשים אפילו ביום הכיפורים ללא קרבנות, דומה לשכיבה בטחב, כי הכניסה לקודש הקדשים, בלי עשיית עבודת המקדש, היא שהייה במקום מסויים, במקום קדוש, בדומה לשכיבה בטחב המציינת הימצאות במקום קר, בלי להכניס את הקור פנימה5.
הערות
- 1. טז, ב (וראה פרש"י שם, ג).
- 2. טז, ג ואילך.
- 3. ויקרא ג, יא (ובפרש"י). שם, טז. ועוד.
- 4. צו ו, ג. שמיני ט, כד.
- 5. ולהעיר, שגם בשני בני אהרן מצינו דוגמת שני ענינים אלו: "נסתכלו והציצו" (ואז נתחייבו מיתה, אלא שהמתין להם עד יום חנוכת המשכן - רש"י משפטים כד, י) - דוגמת שכיבה בטחב, שהרי ע"י ההסתכלות, אין הדבר הנראה נכנס בפנימיות האדם (וראה ד"ה כי חלק תש"ט פכ"ו. ובכ"מ); "וישימו על" קטרת ויקריבו גו'" (שמיני י, א)* - קרבן - דוגמת אכילת צונן.
- 6. *) בפרש"י (שם, ב), שמיתת בני אהרן היתה ע"י שהורו הלכה כו' או לפי ששתויי ייץ נכנסו. אבל מפשטות הכתובים שם "ויתנו בהן אש וישימו על" קטרת גר' ותצא אש גר וימותו גו'" משמע שמיתתם היתה מצד הקרבת הקטרת (וכוונת רש"י שם "לא מתו כו' אלא ע"י שהורו כו" שתויי ייץ כו" - נתבאר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.