113
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואלה הם שני הניסוחים בגמרא לגבי הטעם שמביא ריש לקיש לדין, שמי שראתה בעשירי אינה צריכה שימור:
הניסוח הראשון בגמרא מתאים לשיטה שהקשר של שומרת יום לזיבה גדולה מתבטא ביום הראיה. ולפי זה יוצא, שהרואה בעשירי אינה צריכה שימור, מפני שהעשירי לא בעי שימור.
הניסוח השני בגמרא מתאים לשיטה, שהקשר של שומרת יום לזיבה גדולה מתבטא ביום השימור, ולכן גם הטעם שונה: הרואה בעשירי אינה חייבת שימור, כי יום האחד-עשר אינו נעשה שימור לעשירי>, כיון שזהו יום שטומאתו אינה יכולה להביא למצב של זיבה גדולה - מאותה סיבה שבגללה יום אחד"עשר עצמו אינו צריך שימור - "לא אחד"עשר בעי שימור, ולא שימור לאחריני הוי".
ח. בית שמאי - "בכוח"; בית הלל - "בפועליי
לאחר הסבר זה, שאליבא דבית הלל סוברים הכל שדין "שומרת יום" קשור לדין "זיבה גדולה", גם לפי שיטת רב יוחנן הסובר שהיום העשירי חייב בשימור, בהתאם לשיטתו שחצי שיעור אסור מן התורה - אפשר להמשיך ולומר באותה דרך, שגם דעת בית שמאי, המחייבים שימור אפילו ביום אחד-עשר, אינה נובעת מכך שהם סוברים שדין "שומרת יום" הוא דין בפני עצמו, שאינו קשור לדין זיבה גדולה, אלא, מכך שהם סוברים שגם לראיה של יום האחד"עשר יש קשר לזיבה גדולה.
ההסבר לכך הוא: במחלוקות רבות שבין בית שמאי לבין בית הלל אנו מוצאים, שהבסיס למחלוקת הוא, שבית שמאי סוברים שהעיקר הוא מה שקיים "בכוח", בלי להתחשב למצב באותה שעה "בפועל". ואילו בית הלל סוברים שהעיקר הוא מה שקיים "בפועל", ואין להסתמך על דבר שהוא עדיין "בכוח". ולדוגמא:
א) "חלות דבש* מאימתי מיטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיהרהר* (ולפי גירסא אחרת*: "משיחרחר"). בית הלל אומרים
הערות
- 1. דשומרת יום ענינו הוא - שימור דויבה גדולה. ומה שס"ל שי"א נעשה שימור לעשירי הוא כי לדעתו, גם זיבת ב' ימים הוא אותו האיכות של זיבת ג' ימים (כנ"ל סעיף ה), ונמצא, שהשימור בי"א (כשראתה בעשירי) הוא שימור מענין השייך לויבה גדולה.
- 2. [ולפי"ז, הטעם של רב ששת אליבא דר"י למה אין צריכה שימור בי"ב כשראתה בעשירי ובאחד עשר, הוא (לא רק לפי שדין השימור חל דוקא על יום מימי הזיבה (כבהערה 40), אלא גם) לפי ששימור יום טהור ענינו הוא שימור דזיבה גדולה].
- 3. ומה שס"ל לרב אשי אליבא דר"י שצריכה שימור בי"ב כשראתה בעשירי ובאחד עשר - יש לומר, שרב אשי ס"ל כלשון הא'. או שי"ל כבשוה"ג להערה 26.
- 3. משא"כ כשראתה בתשיעי ועשירי, נעשה שימור לתשיעי. (וראה לעיל הערה 29).
- 5. מצורע ג שיחות 9
- 4. עוקצין פ"ג מי"א.
- 5. גירסת י"א בפירוש רב האי גאון, ר"ש, רא"ש, ועוד.
- 6. הערוך, הרמב"ם, ועוד. וכ"ה בנדפס.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.