111
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אם "עשירי כתשיעי" או "עשירי כאחד עשר":
היום התשיעי, שאליו יכולים להצטרף עוד שני ימים, כולל בתוכו בכוח את היחידה השלימה של שלשה ימים. ועוד: ראיה זו היא "דרך הכשרה"*3 של שלשה ימים, כי קיימת האפשרות להגיע לכך. יום האחד"עשר אינו קשור כלל לאפשרות של צירוף וכדומה, כדלעיל בסעיף ה ויום העשירי, שאליו יכול להצטרף לפחות עוד יום אחד, נחשב כחצי שיעור, כדלעיל.
לפיכך קובע רב יוחנן, ש"עשירי כתשיעי" - העשירי, שהוא כחצי שיעור, זהה ל"תשיעי" הכולל שיעור שלם, כי לשיטתו שיעורי התורה מוגדרים בכמות. ואילו ריש לקיש משווה את ה"עשירי" ל"אחד"עשר", כי לדעתו פחות משיעור זוהי איכות שונה לחלוטין*.
4 מהות חובת שימור היוס
אך עדיין יש להבין את דברי הגמרא בניסוח השני, שהסיבה לדעתו של ריש לקיש, שהרואה בעשירי אינה צריכה שימור, היא מפני שהיום האחד"עשר אינו יכול ליהפך לשימור לעשירי. שהרי, לכאורה, שיטתו היא, כמפורש בדברי התוספות, שזאת "כיון דאינו ראוי להצטרף לזיבה גדולה", ולפיכך קשור הדבר למהותו של היום העשירי,
*) אף שיש לדחוק ולפרש "אם אכל חצי שיעור" ולצדדין קתני כל חד לפום שיעורא דילי".
הערות
- 8. ע"ד הנאמר בנוגע לשחיטה - ראה רש"י חולין (כ, ב) ד"ה וכי. לעיל ע' 72 הערה 24.
- 9. בירושלמי תרומות שם: "ומודה ר"ל ביו"כ". ויש מפרשים (גליון הש"ס וציון ירושלים לירושלמי שם - הובא גם בשד"ח שם סוף כלל ד'), שאף שבבבלי (יומא עג, ב) איתא שגם ביוהכ"פ ס"ל לר"ל שאיסור ח"ש הוא רק מדרבנן, אבל אינו סותר דעת הירושלמי. כי בש"ס דילן מיירי בפחות מכזית, ומכיון שאין שיעור לשום דבר - אי"ז אכילה. משא"כ בירוש' מיירי באוכל כזית, ומכיון שבנוגע לשאר איסורים הוי אכילה, מודה ר"ל שגם ביוהכ"פ אסור הוא מה"ת - אף שהשיעור דיוהכ"פ הוא בככותבת.
- 3. ועפי"ז יש להקשות: מכיון שראתה בעשירי צריכה טבילה (גם לדעת ר"ל), הרי שראי' זו היא
- 4. מצורע ג שיחות 4
- 5. בגדר שיעור (לענין טומאה שביום זה גופא), א"כ גם לר"ל, יש בה אותה האיכות דג' ימים (בדוגמת כזית ביוהכ"פ, שמכיון שהוא אכילה בשאר איסורים - אסור מה"ת גם ביוהכ"פ)?
- 6. אבל - מפשטות סוגיית הבבלי (שם) משמע שפלוגתת ר"י ור"ל בנוגע ליוהכ"פ הוא גם בכזית,
- 7. (ולהעיר ממ"ש אדה"ז (או"ח סי' תריח סי"ג) "מאכילין אותו בתחלה פחות מככותבת". ומזה שאינו מביא שום הידור להאכילו פחות מכזית בכדי להקל מעליו לדעת ר"ל, מוכח קצת שאין נפקותא בזה. כי לר"י (וגם לר"ל - לשיטת הירו'*) גם פחות מכזית אסור ולר"ל - גם כזית מותר),
- 8. ולפי"ז, אף שהראי' דעשירי היא שיעור בנוגע לטומאה, אי"ז שיעור (איכות) בנוגע לשימור - בדוגמת כזית שאינה אכילה לענין יו"כ, אף שהיא אכילה בנוגע לשאר איסורים.
- 9. *) כי בירו' איירי (גם) בפחות מכזית, וכפשטות הלשון "ומודה ר"ל (באם אכל אותה הכמות*) ביו"כ", שהאיסור ביו"כ חלוק משאר איסורי התורה מצד יו"כ (ולא מצד שינוי השיעור) ואסור גם בפחות מכשיעור.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.