103
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
"והובא אל הכהן", ולאחר מכן "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה...":
תחילת "טהרת המצורע", החזרה בתשובה, היא על ידי גילוי אור מלמעלה, שאינו קשור למצב ולמקום הרוחני של המצורע ולרצונו, וזוהי המשמעות של "והובא אל הכהן", שהוא מובל ממקומו וממצבו אל ה"כהן" - להיפך מרצונו;
אך לאחר מכן צריך להיות "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה...", שהתעוררות התשובה תשפיע במקום הגשמי והרוחני, כלומר, בדרגה, ששם נמצא המצורע, כדי ש"טהרתו" לא תיעשה רק מצד ה"כהן", אלא גם מצד ה"מצורע" עצמו, מפני רצונו והכרתו וכו'<.
על ידי כך שהטהרה נעשית אף מצד מקומו של ה"מצורע" עצמו - מחוץ למחנה, שאף הזדונות נהפכים לזכויות*, הרי הוא מגיע לדרגה נעלית יותר מצדיק גמור, אשר לא היה אף פעם "חוץ למחנה"*.
מצורע א
ה. בתקופת משיח הופך ה'מצורע" לתורה
לפי כל האמור לעיל יובן מדוע נקראה פרשה זו בדורות הראשונים בשם "זאת תהיה", ואילו בדורות האחרונים היא נקראת בשם "מצורע":
המצב האמיתי של "אתהפכא
חשוכא לנהורא", שהחושך עצמו ייהפך לאור?, יהיה רק לעתיד לבוא". כי אז יהיה גילוי עצמותו ית', שרק מצדו הוא'*, אשר לגביו אור וחושך שוים, מתאפשרת "אתהפכא".
ולכן, בדורות הראשונים, כאשר
הערות
- 9. ראה עד"ז לקו"ת פרשתנו כה, ב: והובא אל הכהן היינו ענין התעוררות הרצוא.. ואח"כ ויצא הכהן היינו המשכת השוב להתלבש בכלים ואותיות.
- 0. דכאשר "והובא אל הכהן" - אף שגם אז האדם הוא בעל תשובה, מכיון שהתשובה היא מצד הגילוי אור שמלמעלה, אין התשובה שייכת להזדונות עצמן כ"א להאדם שבו היו הזדונות. משא"כ התשובה ד"ויצא הכהן אל מחוץ למחנה גו'" - שייכת להזדונות גופא. וראה הערה 32.
- 1. ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.
- 2. שזה שייך דוקא כשהתשובה היא באופן ד"ויצא הכהן אל מחוץ למחנה". משא"כ בהאופן ד"והובא אל הכהן" - גם כאשר התשובה היא באופן ד"אתהפכא" (שלמעלה מ"אתכפיא"), היא רק באופן שמקום החשך נהפך לאור, אבל לא שהחשך עצמו נהפך (ראה המשך ר"ה תרצ"ה (בסה"מ קונטרסים ח"ב) פכ"ט, שישנם שני פירושים ב"אתהפכא חשוכא לנהורא").
- 3. וכמ"ש (תהלים קלט, יב) "ולילה כיום יאיר", שהפירוש בזה הוא, דלע"ל "החשך עצמו יאיר" (אמ"ב ש' הציצית פט"ז. ש"א מג, ב. ועוד. וראה באתי לגני השי"ת פ"ה).
- 4. משא"כ מצד בחי' אור, אפילו מצד אור הבלי גבול (אף שלהיותו בל"ג, בא הוא גם במקום החשך - אופן הא' דאתהפכא (ראה לעיל הערה 2, מ"מ) - מכיון שהוא מוגדר בגדר "אור" (ורק שבענין ה"אור" גופא הוא בל"ג), אין ביכלתו להפוך את החשך גופא. וראה לעיל ע' 46.
- 5. ראה המשך הנ"ל פל"ד, שהכח להפוך את החשך לאור הוא רק מצד העצמות. כי האור והחשך כמו שהוא נושאם בעצמו - מה שביכלתו להאיר וביכלתו שלא - מה שהוא ית' כל יכול. וראה לעיל שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.