97
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1090 לקוטי רחיצה. בדיוק כשם שהסרת נגע הנראה בעיניים נעשית על ידי רחיצה, כך הסרת נגע שאיננו רואים בעינינו נעשית על ידי רחיצה.
אך לפי ההסבר השני, ש"וכבס" הוא כדי לטהר את הבגד מהטומאה שהתפשטה מהנגע, הכרחי להסביר פעולה זו במשמעות של "טבילה". שהרי הנגע עצמו אינו קיים - "וסר", ומטרת "וכבס" היא לטהר את הבגד מטומאה, מובן, שהכוונה היא לטבילה, כפי שטהרת כל טומאה נעשית דוקא על ידי טבילה.
טי "שנית" - המשכיות
מהותית לפי זה מובן מדוע מסיק רש"י מהניסוח "וכבס שנית", שהמשמעות
של "וכבס" בפסוקנו היא טבילה:
הניסוח "וכבס שנית" מדגיש שגם הכיבוס הראשון גרם לטהרה מסויימת, והכיבוס הנוסף מהווה המשך לן. כלומר, מהות שניהם זהה. מטרת שניהם לטהר את הבגד. לכן, אין להסביר את "וכבס" במשמעות של ליבון, כי לפי פירוש זה יוצא, שהכיבוס הראשון לא הביא לשום טהרה בבגד, אלא נועד רק לצורך ההסגר, ואם כך, אין מתאים לכאן הביטוי "וכבס שנית", שהרי אין קשר בין שני הכיבוסים: הראשון הוא למטרת ההסגר, והאחר - לטהר.
אמנם, זוהי אותה פעולה (ואדרבה:
תזריע ג
לפי הפירוש "לשון ליבון" מתאים יותר מבחינה מעשית הביטוי "שנית" יותר מאשר לפי הפירוש "לשון טבילה", כי לפיו זוהי אותה פעולה),
אך אין נאמר "וכבס עוד פעם", אלא "וכבס שנית", וכיון שהכיבוס האחר אינו מהווה המשך לקודם, הוא אינו יכול להיקרא "שני", אלא מהותו שונה.
לפיכך הכרחי להסביר, שגם הכיבוס הראשון הביא לטהרה נסויימת, אך כיון שעדיין חסר משהו, יש לכבס שנית, כדי להשלים את הטהרה הראשונה: הכיבוס הראשון הסיר את הנגע מהבגד וטהרו על ידי כך מטומאת הנגע עצמו, ולאחר שהוסרה לחלוטין טומאת הנגע עצמו מהבגד על ידי הכיבוס הראשון5, נועד הכיבוס השני
הנגע עצמו, מכיון שהנגע אינו נראה לעין, ורק שעפ"י דיני התורה נשארה טומאתו, יש לומר שהטהרה היא ע"י טבילה.
הערות
- 5. ויש לומר, שזהו גם כוונת רש"י (ד"ה וסר) במ"ש "אם כשכבסוהו .. סר ממנו הנגע לגמרי", שאינו רק לפרש התיבות "וסר מהם הנגע" [כבתו"כ כאן: אי וסר יכול מצד זה לצד זה ת"ל מהם עד שיעקר מהם מכולו], כי אם, גם כעין הקדמה לפירושו "וכבס שנית - לשון טבילה". שמכיון שכבר סר הנגע לגמרי, מובן שא"צ ללבנו עוד פעם.
- 2. ועפי"ז. יומתק מ"ש "אם כשכבסוהו בתחלה עפ"י הכהן" - דלכאורה מיותר* - שכוונתו
- 3. *) אי לומר שכוונת רש"י ב"אם כשכבסוהו בתחילה עפ"י כהן" הוא לפרש ש"אשר תכבס" קאי על "וצוה הכהן וכבסו" (דלעיל פסוק נד) - כי (א) לפי"ז הוצרך להעתיק גם התיבות "אשר תכבס"
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.