96

אלא, שאכן, ההכרח לפירושו של רש"י הוא מהניסוח "וכבס שנית", ורש"י מצטט גם את המילה "שנית" כדי להוכיח את פירושו, כפי שיתבאר

1 כיבוס הבגד שנית - שני טעמים ניתן להסביר בשני אופנים את הטעם לכיבוס הבגד לאחר "וסר מהם הנגע":

א) בכיבוס הבגד אשר בו הנגע כרוכות הלכות מיוחדות. רק כאשר הרחיצה היא לפי דינים אלו, קובעת התורה, שהנגע הוסר מהבגד. כאשר מכבסים אותו באופן אחר, שלא לפי דיני התורה, למרות שלעיני האדם אין נראה הנגע, הרי לגבי דיני התורה בטומאת נגעים, הנגע עדיין קיים.

ולכן, בעניננו: כיון ש"וסר מהם הנגע" על ידי כיבוס לצורך ההסגר, כדי לראות מה יתרחש עמו במשך שבעת הימים'י, ולא כדי לטהרו, הרי, לפי דיני התורה, הנגע נשאר. לפיכך זקוק הבגד לכיבוס נוסף, שמטרתו לטהרו. ורק על ידי כיבוס זה קובעת התורה, שהנגע הוסר. ודוגמא לכך מטומאת נגעים: טומאתם וטהרתם תלויה בדבריו המפורשים של הכהן: טהור, טהור?'.

אפשר להסביר זאת על דברי הפסוק "וכבס שנית וטהר", שהמילה "וטהר" אינה מתייחסת רק לבגד, הנטהר על ידי הכיבוס, אלא גם לפועל "וכובס", שהכיבוס הוא לצורך הטהרה. התורה עצמה מבהירה את החידוש של הכיבוס השני לעומת הראשון - שמטרתו "וטהר":.

ב) כיון שמקום הנגע הוא חלק מן הבגד, התפשטה הטומאה בבגד כולו. לפיכך, גם כאשר על פי התורה "וסר מהם הנגע", צריך לכבס את הבגד, כדי לטהרו מהטומאה שהתפשטה בו.

במקרה שבו "כהה הנגע" אן מכבסים את הבגד שנית, כי אז קורעים את מקום הנגע מן הבגד, והכהן עדיין לא אמר "טמא", ומעתה אין מקום הנגע קשור לבגד בכללותו.

ח. משמעות הפועל 'וכבסיי לפי הטעם לכיבוס השני

לשני הסברים אלו יש השלכה מעשית לגבי ההלכה למעשה:

לפי ההסבר הראשון, ש"וכבס" הוא כדי להסיר את הנגע מן הבגד, אפשר להסביר!' פעולה זו במשמעות של