95
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומתעוררת השאלה: אם כאשר הכיבוס לא הסיר את הנגע, והוא כהה, שאר הבגד טהור, הרי קל"וחומר שכאשר "סר מהם הנגע", וכפי שמדגיש רש"י "לגמרי", בודאי צריך הבגד להיות טהור מיד, ומדוע מצווה התורה "וכבס שנית"?
שאלה זו מתעוררת רק לפי הפירוש "וכבס - לשון טבילה": לפי הפירוש "וכבס - לשון ליבון" אין חומרה במקרה של "וסר מהם הנגע" יותר מכאשר "כהה הנגע", כי צריך לכבס רק את חלק הבגד "אשר בו הנגע"י. ולכן, הבגד בכללותו אינו זקוק לשום פעולה, והוא טהור בשני המקרים, ומקום הנגע אכן חמור יותר במקרה של "כהה" מאשר במקרה של "וסר": כאשר הנגע (רק) כהה, צריך לקרוע ולשרוף את מקום הנגע, וכאשר "וסר מהם הנגע" צריך רק לרחוץ מקום זה*.
תזריע ג
ואילו לפי הפירוש "וכבס לשון טבילה" - טבילת הבגד כולו? (שהרי טבילה אינה חלה על חלק מדבר"), יוצא, ש"וסר מהם הנגע" חמור יותר מ"כהה הנגע".
וכיון שהדין "וכבס שנית" אינו מובן לפי שני הפירושים,
ואדרבה: השאלה על הפירוש "לשון טבילה" קשה יותר מהשאלה על הפירוש "לשון ליבון". כי השאלה לגבי מטרת כיבוס בגד נקי היא ענין הטעון הסבר בלבד, אך השאלה מדוע המקרה של "וסר" חמור יותר מ"כהה" היא ענין המנוגד להגיון,
ומן הניסוח "וכבס שנית" מוכח, שהכיבוס השני זהה לראשון, ואם כך, צריך היה רש"י להסביר שהמשמעות של "וכבס" היא רחיצת הבגד?
ועוד י"ל דבהסגר ראשון שהוא בכדי לברר אם יפשה הנגע בבגד, הרי מעיקר ההסגר הוא חלק הבגד שסביב הנגע (להעיר מרש"י (יג, לג)) ולכן הפעולה שלאח"ז "וכבסו", אעפ"י שתכליתה לברר אם בעתיד יכהה הנגע עי"ז או יסור לגמרי, יש בה ג"כ פעולה בנוגע לעבר (לההסגר) וע"ד פרש"י בנוגע לנגעי אדם "הואיל ונזקק להסגר - צריך טבילה" (יג, ו) אף שאינו דומה ממש. אבל הסגר שני שענינו בירור רק בנוגע למקום הנגע, אין הכי נמי ש(ע"ד הפשט) אין צריך לכבס מן הבגד עצמו.
9 ואולי ג"ז מרומז במ"ש רש"י "כל כבוסי בגדים שהן לטבילה" - לבאר שגם כאן הוא טבילה (כל הבגד) כבכל כבוטי בגדים.
הערות
- 1. ש'וכבס שנית" קאי רק על "וסר מהם הנגע". [ולכן רש"י מפרש בכהה שמקום הנגע צריך שריפה, אבל אינו מזכיר* שכל הבגד צריך כיבוס וטבילה].
- 7. ראה פרש"י שם (יג, נד).
- 8. ומה שב"וסר" צריך לכבס גם מן הבגד עצמו (באת"ל אשר שנית משמע שהוא בדיוק כמו כיבוס הראשון - רש"י פסוק נד) וב"כהה" צריך לקרוע רק מקום הנגע עצמו - כי בקריעת מקום הנגע קודם שהכהן אמר טמא (ראה בפנים) הרי אין כל שייכות בינו להבגד.
- 4. *) ואין לומר שרש"י סומך על מ"ש לעיל יג, ר (גבי נגעי אדם) "הואיל ונזקק להסגר נקרא טמא וצריך טבילה" - כי א"כ הרי כש"כ שהכתוב לא הי" צ"ל כאן וכבס שנית כ"א לסמוך על מ"ש לעיל שם.
- 0. כי אף שאפשר לקפל את הבגד באופן שרק מקום הנגע יוטבל - הרי פירוש המלה והענין דטבילה הוא טבילת כולו. דאם לאו מפורש "וטבל .. אצבעו" וכיו"ב. וראה פירש"י טו, יא דחולק על פי' הראב"ע. וצע"ק מבראשית לז, לא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.