92
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
6 לקוטי
תזריע ג
א. "וכבס שנית' - טבילה
בסוף הפרשה מדובר על בגד שהיה בו נגע, והסגירו אותו למשך שבעה ימים, וכשראו ביום השביעי שהנגע לא התפשט, כבסו את הבגד, ושוב הסגירו אותו למשך שבעה ימים. וכך נאמר שם: "והבגד... אשר תכבס וסר מהם הנגע, וכבס שנית וטהר" - כלומר, אם רואים לאחר ההסגר השני, שעל ידי הכיבוס הקודם הוסר הנגע, יש לכבס את הבגד שנית, ואז הוא טהור.
רש" מצטט את המלים "כבס שנית", ומפרש: "לשון טבילה" כלומר, שאין הכוונה שצריך לכבס את הבגד שוב, אלא שצריך לטובלו. רש"י מביא לכך הוכחה מן התרגום: "תרגום של כבוסין שבפרשה זו לשון ליבון - ויתחוור, חוץ מזה שאינו ללבון, אלא לטבול, לכך תרגומו ויצטבע". כלומר, כיון שבכל מקום בפרשה זו' מתורגם הפועל "כיבוס" ל"ויתחוור", שמשמעותו "ליבון", = ואילו המלה "וכבס (שנית)" שבפסוקנו מתורגמת ל"ויצטבע", מוכח, שב"וכבס" אין הכוונה לכיבוס כפשוטו, אלא לטבילה. ומוסיף רש"י "וכן כל כבוסי בגדים שהן
לטבילה, מתורגמין = ויצטבע":, שמשמעותו טבילה:, ולא כיבוס.
ב. השאלות על פירוש רשי
מכך שרש"י אינו מציין בקצרה "כתרגומו ויצטבע", אלא מאריך ואומר "תרגום של כבוסין... וכן כל כבוסי בגדים... " ניכר, שרש"י רוצה להבהיר שבמלה "ויצטבע" מתכוון התרגום לטבילה, ולא לכביסה. ועל כך מביא רש"י הוכחה כפולה: א) שמשמעות המלה "ויצטבע" אינה כיבוס, שהרי הפועל "כיבוס" מתורגם בכל מקום ל"ויתחוור", ולא ל"ויצטבע". ב) שמשמעות המלה "ויצטבע" היא טבילה, כי בכל מקום שמופיע ענין הכיבוס, כשמשמעותו טבילה, לגבי בגדים, הוא מתורגם ל"ויצטבע".
יש להבין:
א) מדוע זקוק רש"י לשתי הוכחות: לכאורה, מכך שהמלה "וכבס"
הערות
- 1. שיחות
- 1. יג, נד, נה. נו. וגם בפסוק זה עצמו - די יתחוור.
- 2. שמיני יא, כה. כח. מ. פרשתנו יג, ו. לד. מצורע יד, ט. ועוד.
- 3. כי מכיון שמיירי שם בבגדים שנטמאו מצד האדם - ולא שהי' נגע בהבגדים - הרי אין שום סלקא דעתך שטהרתם תהי' ע"י ליבון. וזה פשוט כ"כ עד שלא הוצרך רש"י לפרש זאת שם. ובכלל, ליבון שייך (ע"ד הפשט) כשצריך להסיר מה מהבגד - כתם וכיו"ב. ראה לקמן בפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.