89

ההסבר לכך הוא:

ב"ישיבה" לאמיתתה, כלומר, ב"ישיבה" למעלה

במקורה,

- שהרי כל דבר למטה נובע מהמקור ומהשורש שלמעלה, "שנשתלשלו מהן"*, כפי שמפרשים חז"ל% את הפסוק "תשים משטרו בארץ" ו"גבוה על גבוה שומר וגבוהים עליהם"**. ואף למעלה מזה, עד הקב"ה כביכול, אשר "מאמיתת הימצאו" קיימים "כל הנמצאים"?, שבשמים ובארץ ובמה שביניהם - אנו מוצאים כביכול, את הביטוי "ישיבה", והרי אין לו דמות הגוף ולא גוף% -

על כך מביא אדמו"ר הצמח צדק*, אשר יום ההילולא שלו* חל בחודש זה, שני ביאורים: הסבר אחד - שישיבה היא ירידה והשפלה, כשם שכאשר אדם כאן למטה יושב, להבדיל, הוא נמוך יותר מהיותו בעמידה. ולפי זה, הישיבה היא בבחינת

תזריע ג

- אור ה"ממלא" - היורד ונשפל להחיות את העולמות. הסבר אחר הוא מביא מדברי הרמב"ם", שישיבה מצביעה על העדר שינוי. ולפי זה זוהי בחינת אור ה"סובב" שמעל לעולמות, שעל דרגה זו נאמר "אני הוי' לא שניתי".

שני ביאורים אלו תואמים לשתי המשמעויות של "ישיבה" בדרך כלל: הפירוש של ירידה והשפלה קשור לישיבה במובן של "לשבת", כאדם המשפיל את קומתו. והפירוש של ירידה כהעדר שינוי קשור למשמעות של "להתיישב" - קביעות, כדלעיל בסעיף ב'.

וכאן מחדש רש"י, ש"אין לשון ישיבה אלא לשון עכבה", שכל ישיבה - הן בדרגת אור הממלא והן בדרגת אור הסובב - היא עכבה. כביאורו הידוע של הרבי (מהורש"ב) נ"ע?', (אשר יום ההילולא שלו, ב' ניסן5, חל בשבוע זה), שענין האור בכלל, אפילו אור שלפני הצמצום (בדרגה אמיתית של "לא שניתי"), בא על ידי עכבה.

יג. שני אופנים של "עכבה'י

אמנם, גם אור הסובב ("ישיבה" במשמעות של "העדר שינוי") קשור לעכבה, אך עכבה זו אינה דומה לעכבה