86
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
> לקוטי "מתעכבת" מלהיטמא, שהרי אין שום גורם שיטמא אותה?
קושי זה מיישב רש"י בצטטו בפירושו "אין תשב אלא לשון עכבה" את הפסוק* "וישב באלוני ממרא":
מכך שאברהם נשאר זמן מה באלוני ממרא. ולא קיים את הציווי "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" מיד, כפי שקיים את שאר הציויים בזריזות':, מובן, שמסיבה כלשהי הוא היה צריך לדחות קיום ציווי זה לזמן מאוחר יותר*.
מכך שבכל זאת נאמר גם שם "וישב - לשון עכבה", הרי ואת הוכחה, שכאשר יש אפילו פרט כלשהו שמצד עצמו הוא מוביל למצב אחר, אפילו כאשר במצב הנוכחי אין הדבר קיים בפועל - מתאים הביטוי. "ישיבה", "עכבה".
וכך גם בעניננו: כיון שראיית דמים בדרך כלל גורמת לטומאה, מתאים כאן הביטוי "תשב (לשון עכבה) בדמי טהרה", למרות שבשלושים ושלושה ימים אלו הדמים טהורים.
תזריע ג
עיכוב - מפני חובת הקרבן
כיון ש"עיכוב" מתאים דוקא כאשר יש גורם המוביל למצב חדש, ובכל זאת מתעכבים ונשארים במצב הקודם, צריך היה, לכאורה, להסביר, שהביטוי "תשב (לשון עכבה)" קשור רק ל"בדמי טהרה", משום שלגבי טהרת האשה לבעלה היא מעוכבת מלהיטמא על ידי ראייתה, כדלעיל, אך אינו קשור לטומאתה לקודש ולמקדש, כי בענין זה שלושים ושלושה הימים הם ימי טומאה5, כפי שהוסבר לעיל בסעיף ז', שבפשטות צריך היה לומר, שטומאת הלידה לגבי קודש ומקדש נמשכת ארבעים יום.
בכך מחדש רש"י "ימי טהרה - מפיק ה"א, ימי טוהר שלה". כלומר6>, ימים אלו הם "ימי טוהר" שלה סתם, ללא הגבלות, לגבי כל הפרטים, גם לגבי הקודש והמקדש"". והדין "בכל קדש
הערות
- 3. ראה פרש"י וירא כב, ג.
- 4. אולי י"ל מפני כי (כהמשך הכתוב) ויבן שם מזבח לה' (סתם וקביעות. ולא מפני מאורע או כוונה זמנית כמו לפני זה שהי' "לה' הנראה אלין" או "ויקרא בשם ה'" (לך יב, זדח)), וברמב"ן לך יג, יח: לא נצטווה לעשות זה מיד.
- 5. ברמב"ן, בחיי וטור הארוך כאן: אעפ"י שהם ימי טוהר אצל הבעל. אבל מכיון שבנוגע לקדש ומקדש הם ימי טומאה, אין שייך ל' עכבה על הענין ד"בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא" - מצד זה שהם ימי טוהר אצל הבעל.
- 6. ועפי"ז יומתק מה שרש"י מעתיק "ימי טהרה" שבכתוב - כי [נוסף לזה שהוצרך להדגיש שכוונתו היא ל"טהרה" שבסמיכות ל"ימי" - ולא שבסמיכות ל"בדמי"] כוונתו לפרש שהימים הם טהורים. (וכן גם בפירושו "בדמי טהרה" כוונתו לפרש [לא ש"טהרה" בלי מפיק ה"א הוא שם דבר - דפשיטא היא - כ"א] שהדמים הם טהורים, כנ"ל סעיף ד').
- 7. וי"ל שכוונת רש"י בפירושו "ימי טוהר שלה" הוא לשלול - ע"ד פשוטו של מקרא -
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.