84
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
.= לקוטי טהרה" היא אסורה רק באכילת קודש, הכרחי לבאר "לרבות את התרומה", שהאיסור במשך שלושים ושלושה הימים, בנוסף לאיסורים שלאחר מכן, הוא איסור אכילת התרומה*, כי אחר כך, אף לפני שהביאה את הקרבן, היא אסורה רק באכילת קודש, אך לא באכילת תרומה.
אך יש להבין:
מנין אכן מסיק רש"י ש"לא תגע" היא "אזהרה לאוכל", ומשום כך הכרחי לבאר "לרבות את התרומה". והרי, המשמעות הפשוטה של "לא תגע" היא, שהיא לא תגע, ומדוע הכרחי<, בדרך הפשט, לבאר את המילה "תגע" שלא כפשוטה?39?
תזריע ג
ז. מנין שצריך להמתין עד ל''כפרת טהרתה'"
לאחר דברי רש"י "לרבות את התרומה", הוא מוסיף: "לפי שזו טבולת יום ארוך, שטבלה לסוף שבעה ואין שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה של יום ארבעים שלמחר תביא את כפרת טהרתה" - שאיסורה לאכול תרומה במשך שלושים ושלושה הימים אינו מפני שטומאת הלידה לגבי קודש ומקדש נמשכת ארבעים יום, אלא מפני שחובתה להקריב "כפרת טהרתה", שאפשר לקיימה רק למחרת יום הארבעים, גורמת לכך ש"הערב שמש" שלה, המטהר לצורך אכילת תרומה\:, חל רק בשקיעת החמה של יום הארבעים. (ואילו לא היתה מחוסרת כפרה, מותר היה לה לאכול תרומה מיד לאחר "הערב שמש" של היום השביעי).
יש להבין: בפשטות יוצא, שאסור ליולדת לאכול תרומה "עד מלאת ימי טהרה" משום שטומאת הלידה לגבי קודש ומקדש כשלעצמה נמשכת
הערות
- 8. וכביבמות עד, ב: כאן לתרומה כאן לקדשים.
- 9. לכאורה, מכיון שהנגיעה היא הכנה לאכילה אפשר לומר האזהרה ע"ז בל' נגיעה. וכמו איסור אכילת בב"ח שנאמר בלשון לא תבשל (משפטים כג, יט ופרש"י שם), לפי שבישול היא הכנה לאכילה (כמבואר בלקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 2). אבל - הרי מובן שאעפ"כ צריך הוכחה לפרש ש"לא תגע" הוא "אזהרה לאוכל (וכמו במשפטים שם, שבכדי לפרש ש"לא תבשל" הוא איסור אכילה, מביא רש"י הוכחה מ"ובשלשה מקומות נכתב בתורה" וגם מקדים בפירושו "אף עגל וכבש בכלל גדי". כמובאר בלקו"ש הנ"ל).
- 0. לכאורה הי' אפשר לומר, שכוונת רש"י במה שמסיים "כמו ששנוי' ביבמות"
- 4. [אף שאין דרכו לציין המקורים לפירושיו. ובפרט, שבפסוק זה עצמו בפירושו "לרבות את התרומה" אינו מציין ליבמות (עד, ב. עה, רע"א) - דדוחק הכי גדול לומר ד"כמו ששנוי" ביבמות" קאי גם על לאחריו].
- 5. היא, שההוכחה לפרש "אזהרה לאוכל" היא ממה
- 6. ש"מקיש קדש למקדש" שביבמות שם. אבל - אינו. כי באם הוכחת רש"י היא "מקיש קדש למקדש", הי' כותב זה בפירוש, מכיון שענינים של "היקש" אי"ז בדרך הפשט ב"ב.
- 7. ולכן צ"ל שההוכחה לפרש "אזהרה לאוכל" פשוטה היא כ"כ, גם לבן חמש (למקרא), עד שרש"י לא הוצרך לפרשה כלל (וכדלקמן סעיף יא). ומה שכותב "כמו ששנוי' ביבמות" הוא לתרץ מה שהוציא איסור אכילה בל' נגיעה, כדלקמן הערה 43.
- 1. וכמו בכל טבול יום - שהוא טמא לתרומה עד שיעריב שמשו, כדפרש"י לעיל יא, לב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.