83
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו פירוש רש"י על 'בכל קדש" ועל ''לא תגע''
לאחר מכן מפרש רש"י את המילים "בכל קדש" ו"לא תגע", ואף כאן הוא מציב אותן בסדר שונה: תחילה הוא מצטט את "לא תגע" ומפרש "אזהרה לאוכל3 כמו ששנויה ביבמות"*:, ואחר כך הוא מצטט "בכל קדש" (המופיעות לפני "לא תגע") ומפרש: "לרבות את התרומה".
הסיבה לשינוי הסדר היא5, שהפירוש "לא תגע - אזהרה לאוכל" הוא המחייב את הפירוש "לרבות את התרומה"**:
בהמשך הפסוקים"? נאמר, שלאחר שמסתיימים "ימי טהרה" צריכה האשה להביא קרבן ורק אז היא טהורה. אך האזהרה "בכל קדש לא תגע..." (שבפסוקנו) היא רק "עד מלאת ימי טהרה", כלומר, עד שקיעת החמה של יום הארבעים. מכך מובן, שהאזהרה "בכל קדש לא תגע... עד מלאת ימי טהרה" מוסיפה עוד איסור. כלומר, לאחר מלאת ימי טהרה, לאחר שקיעת החמה, עד שהיא מביאה קרבן טהרתה, היא אסורה רק בחלק מעניני הקודש, ובמשך שלושים ושלושה הימים, עד מלאת ימי טהרה - היא אסורה בדברים נוספים.
ואילו היתה המשמעות של "לא תגע" כפשוטה, שאסור לאשה לנגוע בקודש, אפשר היה להבין שהאיסור "עד מלאת ימי טהרה", בנוסף לאיסור שחל עליה מאוחר יותר, כל עוד לא הביאה קרבן, הוא ב"לא תגע". כלומר, עד שקיעת החמה של יום הארבעים היא אסורה גם בנגיעה בקודש, ולאחר מכן היא אסורה רק באכילת קודש.
אך לאחר שרש"י מפרש "לא תגע - אזהרה לאוכל", שגם "עד מלאת ימי
הערות
- 3. כ"ה בדפוס ראשון ועוד. וכמה דפוסים: אזהרה לאוכל וכו' כמו ששנוי" ביבמות. וראה להלן הערה 43.
- 4. עה, א.
- 5. בגו"א כאן: "דאין לפרש הריבוי (כל) קודם גופי" דקרא". אבל לכאורה כלל זה הוא רק כשהריבוי הוא בהמשך לפי' גופי' דקרא
- 4. [וכמו (רש"י שמיני יא, מב): הולך על גחון - זה נחש .. כל הולך - להביא .. הולך על ארבע - זה עקרב. כל - להביא ..]
- 5. משא"כ. כאן הרי פירוש "אזהרה לאוכל" בפשטות אינו שייך להריבוי כל. ולכן גם לפנ"ז (יב, ב) מפרש רש"י מקודם "כי תזריע - לרבות כו'" ורק אח"כ מפרש גופי' דקרא "כימי נדת דותה תטמא - כסדר כל כו'".
- 6. בש"ח כאן, שהטעם מה שרש"י מהפך את הסדר הוא לפי ש"לרבות את התרומה" היא ההוכחה לפירושו "אזהרה לאוכל" - כי טבול יום מותר לנגוע בתרומה. אבל: א) גם על קדשים, האזהרה (אפילו קודם שטבל) הוא רק באכילה*
- 7. *) ומה שטבו"י אסור לנגוע בקדשים לפי שהוא מטמא אותם - הרי זהו גם בתרומה, וראה שוה"ג הא' להערה 45.
- 8. תזריע ג שיחות 7
- 9. (ראה רש"י לעיל ז, כ. יא, כט). ב) באם ההוכחה לפירושו "אזהרה לאוכל" היא מפירושו "לרבות את התרומה", הרי אדרבה, מטעם זה הו"ל להקדים הפי' "לרבות את התרומה" [ובפרט שהתיבות "בכל קדש" הן לפני "לא תגע"], מכיון שכל ההוכחה לפרש "אזהרה לאוכל" היא רק לאחרי שמפרש "לרבות את התרומה".
- 7. יב, ז. ובפרש"י שם: "וטהרה - מכלל שעד כאן קרו" טמאה".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.