79
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והמעלה שיגיע אליה על ידי עבודתו קשורה לעצם העובדה שמצד גופו הוא נחות מכל הנבראים:
מצד עצם היות גוף האדם מחומר נחות אף מיתוש, הרי כאשר הוא משיג את ואת, שאדם שנוצר מן האדמה יהיה אדם מלשון "אדמה לעליון"':, הרי הוא מחדש מציאות חדשה':. ועל ידי כך מתגלה אצלו כוח עצמותו ית', שרק בכוח זה אפשר לחדש יש מאין'5.
תזריע א
"תזריע": מעלת היגיעה
לפי זה יש לומר, שהשם "תזריע" אינו מבטא רק את מהות העבודה, כדלעיל בסוף סעיף ה', אלא אף את מעלת העבודה:
ידוע*, שההולדה היא חידוש יש מאין, אך ההתחדשות אינה בעצם ההולדה, אלא ב"תזריע": ההולדה היא רק גילוי ההעלם, כי אף לפני ההולדה כבר קיים העובר בהעלם, ועל ידי הלידה הוא רק מתגלה. אך ההתחדשות כבר התרחשה ב"תזריע" ובאמצעות ההולדה מגלים שההזרעה היתה כראוי.
ולכן נקראת הפרשה בשם "תזריע", כי במלה זו מתבטאת המעלה המושגת באמצעות יגיעה, כדלעיל.
הערות
- 1. שהקילוס הוא אחרי הבריאה, למה תולה הבריאה בהקילוס -
- 2. כי בזה מבאר, שמעלת האדם היא לא מצד תולדתו כ"א מצד עבודתו. שלמרות שנברא בחומר גס וכו' מ"מ גם הוא מקלס להקב"ה (ואז דוקא, לאחרי קילוסו, הקילוס שלו הוא נעלה יותר מהקילוס של בע"ח), ועי"ז דוקא נשלמה כוונת ברייתו.
- 3. ובזה יובן גם המשך דברי המדרש (ב"ר) שם, שבתחלה מביא מאמרו של ר' שמואל "אף בקילוס כו'" [כלשון ר' יוחנן (מקור היוחסין) בויק"ר שם], דמזה שתולה קילוסו בברייתו מוכח שבברייתו מצד עצמו יש מעלה; ועל זה מביא אח"כ מאמר ר' שמלאי "כשם שקילוסו כו' כך ברייתו כו'", שהמעלה הוא מצד שמקלס, מצד עבודתו כנ"ל.
- 1. ס' עשרה מאמרות מאמר אכ"ח פל"ג ועוד. של"ה חלק תושב"כ סוף הדרוש צאן יוסף. ובכ"מ.
- 2. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 22 ואילך ובהערות שם.
- 3. אגה"ק סי' כ (קל, ריש ע"ב). ובהמשך
- 7. (משיחת ש"פ תזריע תשכ"ה)
- 8. תרס"ו ע' שנד"ה, שהכח לברר את "טבע החומרי הגמור דנה"ב כו', שזהו בבחי' התחדשות גמורה כחידוש יש מאין", הוא לפי שבהנשמה "כמו שירדה למטה מטה (בגוף ונה"ב). יש בה כח העצמות".
- 4. ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' 3 (סה"מ תרנ"ז ע' קעה) ואילך. המשך הנ"ל ע' שלט. תה. וראה גם לקו"ת שה"ש מ, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.