75
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תזריע א שיחות "מפני שיצירתו..."5. אלא מכך האדם לעומת כל שאר הנבראים, שנאמר "כשם שיצירתו..", מוכח, ואפילו לעומת בעלי החיים הטמאים,
שתורה זו מופיעה בסוף, מפני אותה סיבה שיצירתו היתה בסוף.
לגבי הסיבה לבריאת האדם בסוף נאמר בדברי המדרש עצמם כאן"? שאם לא יתנהג האדם כראוי, "אומרים לו: יתוש קדמך, שלשול קדמך" (או כדברי הגמרא* "שלא יהיו המינים אומרים שותף היה לו להקדוש-ברוךהוא במעשה בראשית"; "כדי שייכנס למצוה מיד"; "כדי שייכנס לסעודה מיד").
לכן שואלים המפרשים?, שהרי, כל הסיבות הללו מתאימות, לכאורה, רק לגבי יצירתו, אך לא לגבי תורתו. ומדוע נאמר במדרש "כשם (ולא "מפני") שיצירתו... כך תורתו... "?
ההסבר לכך הוא: אדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא"', שנחיתותו של
ואפילו לעומת היתוש, אינה רק כשהוא עובר עבירה בפועל, כפשטות דברי המדרש שלעיל, אלא אף מפני שהוא "יכול להתאוות לדברים האסורים": בכך בלבד הוא כבר "גרוע ומשוקץ ומתועב יותר מבעלי חיים הטמאים ושקצים ורמשים", כי כל אלו, לא זו בלבד שאינם חוטאים בפועל, אלא "אינם'" יכולים לעבור כלל על רצונו יתברך".
ולפי זה יובן מאמר חז"ל שלעיל "כשם שיצירתו... כך תורתו...", כי נחיתותו זו של האדם אשר יכול להתאוות לענין שהוא "נגד רצונו יתברך" - בדיוק כשם שזוהי הסיבה לבריאתו "אחר כל בהמה חיה ועוף", כך היא גם הסיבה לענין ש"תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף", כפי שיוסבר להלן.
ג. סדר הל'מוד: מן הקל אל הכבד
הסדר שבו היהודי מתחיל ולומד תורה הוא מן הקל אל הכבד. הן בתוכן הלימוד: "בן?' חמש למקרא בן עשר למשנה...", = ובדירוג זה עצמו: "ילמד3 אדם תורה ואחר כך יהגה
הערות
- 6. וכמו שהוכיח בגו"א כאן.
- 2. ויש להוסיף עוד הוכחה, מזה שאמרז"ל (ב"ר פ"ח, א) וג"כ ר' שמלאי* "כשם שקילוסו אינה אלא אחר בהמה כו' כך ברייתו כו'" - דמכיון שהקילוס הוא אחרי הבריאה, הרי א"א שסדר הקילוס יהי' טעם (וסיבה) לסדר הבריאה, ומזה מוכח כבפנים. וראה לקמן הערה 30.
- 7. ועד"ז הוא בסנהדרין לח, א.
- 8. סנה' שם.
- 9. מפרשי רש"י כאן.
- 0. פכ"ט (לו, ריש ע"ב).
- 7. *) וראה במ"ר כאן לשון מאמר ר' יוחץ בזה - הובא לקמן הערה 25.
- 1. פכ"ד (ל, רע"א).
- 2. אבות ספ"ה. וראה הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתו.
- 3. ע"ז יט, א. ורש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.