72

יש לשאול: מהו הקשר בין המלים והמשמעות של "להבדיל בין הטמא ובין הטהור" לבין שם הפרשה "שמיני"? ולהיפך: שמיני הוא מספר מקודש', ומפני המעלה שב"שמיני" - אף, ביינה של תורה, מלשון "שמן"? - נטל יום זה עשר עטרות9, וכאשר מדובר על דרגה כה נעלה, שנאמר לגביה "לא יגורך רע"*, כיצד תיתכן טומאה, שבגינה יש צורך בהבדלה "בין הטמא ובין הטהור"?

ט. בדי 'להבדיל" בספק, יש צורך ב"שמינייי

ההסבר לכך הוא: כאשר עוסקים בהבדלה בין טמא לטהור המתבטאת בדקות, כחוט השערה, כך שניתן לחשוב שהטמא הוא טהור, ובכל זאת נדרשים להבדיל ולהדגיש שהוא טמא ולדחותו - לשם כך יש צורך בנתינת כח מיוחדת, דוקא מהדרגה הנעלית של "שמיני":

בדרגה של "שבעת ימי הבנין"5, בדרגת "השתלשלות", קשה להבדיל

כראוי בספק דק כחוט השערה. אדרבה: היצר הרע, שהוא "הפקח", עוטה "גלימה של משי", איצטלא דקדושה*, וטוען כלפי האדם:

כיוון שכל דבר שהקדוש-ברוך-הוא מזמן לאדם, הרי זאת כדי שהאדם יברר ויזכך את הניצוץ האלוקי הטמון בדבר, ואם כך - טוען היצר הרע - כיצד תוכל להימנע משימוש במאכל ולדחות את הניצוץ האלוקי שבו? אמנם, יש ספק, שמא הדבר אסור, אך מדוע עליך לחשוש לכך? ובכלל - כך טוען היצר הרע - כאשר שוחטים בהמה הרי זו שחיטה כשרה. רוב השחיטות הן כשרות, ומדוע להעלות חשש ומשום כך לדחות* את הניצוץ האלוקי שבדבר?

אך כאשר יש ליהודי דרגה של "שמיני" שלמעלה מהשתלשלות, יש לו רצון אמיתי שלא לעבור ח"ו על רצון העליון אף כחוט השערה, ויש לכך תוקף הנעלה מהגבלות השכל - אז אין נכנעים לפיתויי היצר, כי הנפש הבהמית אינה יכולה להכניע את הרצון העצמי של ההודי, = שלמעלה מהשתלשלות בנפש*.