67
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0ך לקוטי
הקדוש-ברוך-הוא בהתאם לצרכי גופו. וכיון שהצבי והערוד דונמים ביניהם הן בתכונת ריצתם המהירה*' והן בצורתם, לפיכך נדרשת דוקא ביניהם ההוראה "להבדיל"3'.
ד. בין טומאה לטהרה וביץן איסור להיתר אכילה
זהו ההסבר לסברה שמעלה רש"י בפירושו. ההסבר למסקנתו של רש"י
*12) משא"כ איל הוא רק בהיותו "עופר" (בחור - רש"י שה"ש ב, ט).
3) ולכן הקושיא שרש"י מקשה כאן* על הפירוש "בין חמור לפרה"; "בין צבי לערוד" היא [לא שאין שייך בהם ענין "הבדלה", כ"א] "והלא כבר מפורשים הם" (לעיל יא, ג ואילך), וס"ל לרש"י שב"להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין הח" הנאכלת גו'" מחדש ענין שלא נתפרש מקודם**.
שמיני ג
בפירושו הוא: מנין מסיק רש"י שב"טמא" ו"טהור" הכוונה היא להבדל של "נשחט חציו של קנה...", ואילו במלים "חיה הנאכלת..." הכוונה היא להבדל של "ולדו בה סימני טריפה... "?
ההסבר לכך הוא:
המושג "טמא" לגבי איסור אכילה מופיע בקשר לסוגים של בעלי חיים האסורים באכילה. ואילו סוגים של בעלי חיים המותרים באכילה נקראים רק "טהורים". אפילו החלקים מתוכם האסורים באכילה (אבר מן החי; דם; גדי הנשה;? ועוד) אינם נקראים "טמאים".
ומתעוררת השאלה: כיון שבמלים "להבדיל בין הטמא ובין הטהור" אין התורה מתכוונת להבדלה בין חמור לפרה, אלא להבדלה בין איסור והיתר בבהמה הטהורה עצמה - מדוע היא משתמשת במושגים "טמא" ו"טהור">?
לפיכך מסביר על כך רש"י: "בין טמאה לך לטהורה לך", שאין הכוונה כאן לטומאה ולטהרה כפשוטן, לגבי הבהמה כשלעצמה", אלא ביחס לאדם, כשהכוונה היא לדין המופיע
הערות
- 1. *) משא"כ קושיית רש"י בפ' קדושים (כ, כה) היא "שהרר מובדלין וניכרין הם".
- 2. ובזה יומתק גם מה שדוקא בפ' קדושים מוסיף רש"י "וכמה ביץ רובו לחציו מלא שערה" (אף שבתו"כ נאמר זה גם כא) - כי מכיון שמה ששולל שם הפ" "בין פרה לחמור" הוא לפר שמובדלין וניכרין הם, הוצרך להדגיש שלהפירוש "בין שנשחט רובו כו'" שייך לשון "הבדלה", כי "מלא שערה" אינו מובדל וניכר.
- 3. **) ואף שלפנ"ז מפרש "להבדיל - לא בלבד השונה אלא שתהא יודע ומכיר ובקי בהן" - באם כוונת הכתוב היא רק לחדש "שתהא יודע כו" הול"ל "זאת תורת הבהמה ולהבדיל בין בהמה לבהמה והעוף וגו'" או כיו"ב.
- 4. אלא שמ"מ, ממה שנאמר "זאת הייו מה שנאמר לפני זה) תורת הבהמה גו" להבדיל" מוכח ש"להבדיל" קאי (לא רק על "בין הטמא גר" אלא) גם על "תורת הבהמה והעוף גו" שלפנ"ד ולכן מפרש "שתהא יודע ומכיר כו'".
- 4. ובפרט, שבסיום הכתוב נאמר "הנאכלת גו' לא תאכל".
- 5. להעיר מספרי זוטא (הובא ביל"ש חוקת) עה"פ הנוגע במת: הנוגע במת טמא ואין מת עצמו טמא. ויותר נ"ל דהכוונה כאן כפשוטה: טמאה לך - על ידך (מעשיך - ששחט חציו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.