65

שיחה ב

שמיני ג

א. "בין הטמא ובין הטהור..."

בפסוק האחרון שבפרשתנו נאמר: "להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל".

ב"דיבור המתחיל" השני מצטט רש"י את המלים "בין הטמא ובין הטהור", ומפרש!: "צריך לומר בין חמור לפרה?, והלא כבר מפורשים"? הם, אלא בין טמאה לך לטהורה לך, בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו".

לאחר מכן מצטט רש"י את המלים "ובין החיה הנאכלת", ואומר!: "צריך לומר. בין צבי לערוד, והלא כבר מפורשים הם, אלא בין שנולדו בה

סימני טריפה כשרה, לנולדו בה סימני טריפה פסולה".

יש להבין:

א) בין הבהמות והחיות הטהורות, המותרות לאכילה, וכן בין הבהמות והחיות הטמאות, אשר אותן "לא תאכל", יש סוגים רבים, מלבד החמור והפרה, הצבי והערוד. מדוע, אפוא, אומר רש"י, שהכוונה היא דוקא לארבעה סוגים אלו? אמנם, פירוש רש"י זה לקוח ממדרש "תורת כהנים" על הפסוק, אך, כפי שכבר הוסבר פעמים רבות, רש"י מצטט מפירושי חו"ל רק את הדברים הקשורים להבנת פשוטו של מקרא, ובניסוח הנחוץ לשם

כך*.

ב) אף אם הכוונה לארבעה סוגים אלו, מנין נלמד, שבתחילת הפסוק - "בין הטמא ובין הטהור" - הכוונה היא ל"בין חמור לפרה", ובהמשך הפסוק - "בין החיה הנאכלת..." - הכוונה היא ל"בין צבי לערוד'. מהי המשמעות בכך ש'טמא' ו'טהור' הם חמור ופרה, ואילו נאכלת' ו'לא תאכל' הם צבי וערוד?

ג) אותה שאלה מתעוררת על מסקנתו של רש"י, שהחלק הראשון של הפסוק עוסק ב'נשחט חציו של