61
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יא. תכונות הכוס" וה''ינשוף" נרמזות בשמותיהס
לפי האמור לעיל, שרש"י מתכוון לפרש כיצד מביעים שמות העופות את מהותם, יובן מדוע לאחר שמפרש רש"י ש"כוס וינשוף" הם "צואיטוש", הוא מוסיף "שהם צועקים בלילה ויש להם לסתות כאדם" למרות שהתלמיד מבין צרפתית3 - כי בכך הוא רומז לענין, שהתכונות של 'צואיטוש' נרמזות בשמות של כוס' ו'ינשוף:
"כוס" הוא מלשון "מכוסה":? - זה מצביע על קשר מסויים ללילה, להיפך מהאור, מהיום, כאשר הכל מכוסה באפילת הלילה. וכך גם השם "ינשוף", מלשון "נשף"5, מצביע על הלילה - והקשר שלהם ללילה, מסביר רש"י הוא בכך שהם "צואיטוש הצועקים בלילה".
אך רש"י אינו מסתפק בכך. שהרי, יש עוד מיני עופות שיש להם קשר ללילה - כ"תנשמת" אשר "פורחת בלילה"" - והכרחי לומר, ש"צואיטוש" נקראים "כוס" ו"ינשוף" לא רק מפני ששמות אלו רומזים
ל"לילה", אלא גם מפני תכונות נוספות של עופות אלו, הנרמזות בשמות "כוס וינשוף".
ולכן מוסיף רש"י "ויש להם לסתות כאדם": גם ענין זה נרמז בשמותיהם, כי משום שעצמות לחייהם בולטות ומלאות כאצל האדם (ולא שקועות כאצל עופות אחרים) מתאים להשוותם ל"כוס", אשר יכולה לקלוט בתוכה מים או משקאות אחרים.
וכך גם לגבי "ינשוף": התלמיד כבר למד בפרשה קודמת ?, מהי "נשיפה", ובנשיפה הלחיים = מתמלאות ומתבלטות, וזוהי משמעות השם "ינשוף" לגבי הצואיטוש, שיש להם "לסתות כאדם".
אך רש"י אינו מסתפק בענין של "ויש להם לסתות כאדם" בלבד, כי ענין זה אינו קשור לתכונה, אלא למבנה העוף, וסביר לומר, ששם העוף יבטא את תכונתו, שהיא חשובה יותר ממראהו, כפי שאכן רואים שה"שלך" מבטא תכונה של "השולה דגים". ולכן מציין רש"י כפרט ראשון את הענין של "הצועקים בלילה", שזוהי תכונה של צואיטוש. אך כיון שזה אינו מספיק עדיין, כדלעיל, לכן הוא מוסיף "ויש להם לסתות כאדם".
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.